8.8- ספר שמואל- מלכות שאול- שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

הפרשות:
חנה.	בית נאמן.	דבר בישראל.	אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.	שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.
מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.	שָׁאוּל֙.	שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.	דוד.	דוד ויונתן.
אֶבְיָתָ֑ר.	סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.	אביגיל.	משיח יְהוָ֔ה.	מות שאול.

בֶּן–שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל–יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּבְחַר–ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִם–שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית–אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם–י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו: וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכָל–הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים: וְכָל–יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת–נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַם–נִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל: וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ | לְהִלָּחֵ֣ם עִם–יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל–שְׂפַֽת–הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן: וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר–ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת: וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת–הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכָל–הָעָ֖ם חָרְד֥וּ אַחֲרָֽיו: (וייחל) וַיּ֣וֹחֶל | שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא–בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה: וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרֲכֽוֹ: וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי–רָאִיתִי֩ כִֽי–נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹא–בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ: וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה: וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל–שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת–מִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶת–מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל–יִשְׂרָאֵ֖ל עַד–עוֹלָֽם: וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹא–תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל–עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר–צִוְּךָ֖ יְהוָֽה: וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֗ל וַיַּ֛עַל מִן–הַגִּלְגָּ֖ל גִּבְעַ֣ת בִּנְיָמִ֑ן וַיִּפְקֹ֣ד שָׁא֗וּל אֶת–הָעָם֙ הַנִּמְצְאִ֣ים עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ: וְשָׁא֞וּל וְיוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְהָעָם֙ הַנִּמְצָ֣א עִמָּ֔ם יֹשְׁבִ֖ים בְּגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֑ן וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בְמִכְמָֽשׂ: וַיֵּצֵ֧א הַמַּשְׁחִ֛ית מִמַּחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים הָרֹ֨אשׁ אֶחָ֥ד יִפְנֶ֛ה אֶל–דֶּ֥רֶךְ עָפְרָ֖ה אֶל–אֶ֥רֶץ שׁוּעָֽל: וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל–גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה: וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-(אמר) אָמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית: וַיֵּרְד֥וּ כָל–יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת–מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת–אֵתוֹ֙ וְאֶת–קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ: וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן: וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כָּל–הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת–שָׁא֖וּל וְאֶת–יוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ: וַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽל–מַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ:

וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּן–שָׁאוּל֙ אֶל–הַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל–מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד: וְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ: וַאֲחִיָּ֣ה בֶן–אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד | בֶּן–פִּינְחָ֨ס בֶּן–עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן | יְהוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן: וּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַֽעֲבֹר֙ עַל–מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁן–הַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁן–הַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּה: הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל–הַנַּ֣עַר | נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶל–מַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט: וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כָּל–אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ: וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶל–הָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽם: אִם–כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד–הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם: וְאִם–כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽי–נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶה–לָּ֖נוּ הָאֽוֹת: וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל–מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן–הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ–שָֽׁם: וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת יוֹנָתָ֣ן | וְאֶת נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל: וַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַל–יָדָיו֙ וְעַל–רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו: וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה: וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכָל–הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם–הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים: וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ פִּקְדוּ–נָ֣א וּרְא֔וּ מִ֖י הָלַ֣ךְ מֵעִמָּ֑נוּ וַֽיִּפְקְד֔וּ וְהִנֵּ֛ה אֵ֥ין יוֹנָתָ֖ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָֽיו: וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי–הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל הַכֹּהֵ֔ן וְהֶהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ: וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכָל–הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד–הַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד: וְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַם–הֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִם–יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם–שָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽן: וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר–אֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי–נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם–הֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה: וַיּ֧וֹשַׁע יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶת–בֵּ֥ית אָֽוֶן: וְאִֽישׁ–יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת–הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁר–יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד–הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּל–הָעָ֖ם לָֽחֶם: וְכָל–הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל–פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה: וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל–הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵין–מַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶל–פִּ֔יו כִּֽי–יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת–הַשְּׁבֻעָֽה: וְיוֹנָתָ֣ן לֹֽא–שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת–הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת–קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל–פִּ֔יו (ותראנה) וַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיו: וַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת–הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר–יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם: וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת–הָאָ֑רֶץ רְאוּ–נָא֙ כִּֽי–אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה: אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽא–רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים: וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד: (ויעש) וַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל-(שלל) הַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ–אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל–הַדָּֽם: וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל–הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּ–אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽא–תֶחֶטְא֥וּ לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל–הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָל–הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָ֛דוֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ–שָֽׁם: וַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל נֵרְדָ֣ה אַחֲרֵי֩ פְלִשְׁתִּ֨ים | לַ֜יְלָה וְֽנָבֹ֥זָה בָהֶ֣ם | עַד א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר וְלֹֽא נַשְׁאֵ֤ר בָּהֶם֙ אִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵׂ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַכֹּהֵ֔ן נִקְרְבָ֥ה הֲלֹ֖ם אֶל הָאֱלֹהִֽים: וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָֽיְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם: כִּ֣י חַי–יְהוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם–יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכָּל–הָעָֽם: וַיֹּ֣אמֶר אֶל–כָּל–יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל–שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל–יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן: וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל–י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד–ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּאמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר–בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּֽה–יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּֽי–מ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽן: וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל–שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן | יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי–יְהוָה֙ אִם–יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽי–עִם–אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת–יוֹנָתָ֖ן וְלֹא–מֵֽת: וַיַּ֣עַל שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים הָלְכ֥וּ לִמְקוֹמָֽם: וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב | בְּֽכָל–אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב | וּבִבְנֵי–עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר–יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ: וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת–עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ: וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּי–שׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל: וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת–אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר–צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן–נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל: וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי–שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי–אַבְנֵ֖ר בֶּן–אֲבִיאֵֽל: וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל–פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּל–אִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָל–בֶּן–חַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו:

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל–שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל–עַמּ֖וֹ עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה: כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר–עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר–שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם: עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת–עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת–כָּל–אֲשֶׁר–ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד–אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד–יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד–שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד–חֲמֽוֹר: וַיְשַׁמַּ֤ע שָׁאוּל֙ אֶת–הָעָ֔ם וַֽיִּפְקְדֵם֙ בַּטְּלָאִ֔ים מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף רַגְלִ֑י וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אֶת–אִ֥ישׁ יְהוּדָֽה: וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד–עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל–הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן–אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִׂ֤יתָה חֶ֙סֶד֙ עִם–כָּל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק: וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת–עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל–פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם: וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת–אֲגַ֥ג מֶֽלֶךְ–עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת–כָּל–הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי–חָֽרֶב: וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל–אֲגָ֗ג וְעַל–מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל–הַכָּרִים֙ וְעַל–כָּל–הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָל–הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: וַֽיְהִי֙ דְּבַר–יְהוָ֔ה אֶל–שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר: נִחַ֗מְתִּי כִּֽי–הִמְלַ֤כְתִּי אֶת–שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽי–שָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶת–דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל–יְהוָ֖ה כָּל–הַלָּֽיְלָה: וַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽא–שָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽל: וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל–שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶת–דְּבַ֥ר יְהוָֽה: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל–הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאָזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ: וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַל–מֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶת–הַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ:וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל–שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה (ויאמרו) וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דַּבֵּֽר: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם–קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל–יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהוָ֖ה בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת–הַֽחַטָּאִים֙ אֶת–עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם: וְלָ֥מָּה לֹא–שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וַתַּ֙עַט֙ אֶל–הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה: וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל–שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר–שְׁלָחַ֣נִי יְהוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת–אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת–עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי: וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהוָה֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים: כִּ֤י חַטַּאת–קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת–דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל–שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי–עָבַ֥רְתִּי אֶת–פִּֽי–יְהוָ֖ה וְאֶת–דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶת–הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם: וְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶת–חַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהוָֽה: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל–שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת–דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל–יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף–מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע: וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽת–מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ: וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם: וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי–עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: וַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהוָֽה: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת–אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַר–הַמָּֽוֶת: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן–תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת–אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל: וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶל–בֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּל: וְלֹא–יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶת–שָׁאוּל֙ עַד–י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי–הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל–שָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה נִחָ֔ם כִּֽי–הִמְלִ֥יךְ אֶת–שָׁא֖וּל עַל–יִשְׂרָאֵֽל:

פרשת שאול ויונתן- לא מנוקד.

א יג,א בן-שנה, שאול במלכו; ושתי שנים, מלך על-ישראל. א יג,ב ויבחר-לו שאול שלשת אלפים, מישראל, ויהיו עם-שאול אלפים במכמש ובהר בית-אל, ואלף היו עם-יונתן בגבעת בנימין; ויתר העם, שלח איש לאהליו. א יג,ג ויך יונתן, את נציב פלשתים אשר בגבע, וישמעו, פלשתים; ושאול תקע בשופר בכל-הארץ לאמר, ישמעו העברים. א יג,ד וכל-ישראל שמעו לאמר, הכה שאול את-נציב פלשתים, וגם-נבאש ישראל, בפלשתים; ויצעקו העם אחרי שאול, הגלגל. א יג,ה ופלשתים נאספו להלחם עם-ישראל, שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים, ועם, כחול אשר על-שפת-הים לרב; ויעלו ויחנו במכמש, קדמת בית און. א יג,ו ואיש ישראל ראו כי צר-לו, כי נגש העם; ויתחבאו העם, במערות ובחוחים ובסלעים, ובצרחים, ובברות. א יג,ז ועברים, עברו את-הירדן, ארץ גד, וגלעד; ושאול עודנו בגלגל, וכל-העם חרדו אחריו. א יג,ח וייחל (ויוחל) שבעת ימים, למועד אשר שמואל, ולא-בא שמואל, הגלגל; ויפץ העם, מעליו. א יג,ט ויאמר שאול–הגשו אלי, העלה והשלמים; ויעל, העלה. א יג,י ויהי, ככלתו להעלות העלה, והנה שמואל, בא; ויצא שאול לקראתו, לברכו. א יג,יא ויאמר שמואל, מה עשית; ויאמר שאול כי-ראיתי כי-נפץ העם מעלי, ואתה לא-באת למועד הימים, ופלשתים, נאספים מכמש. א יג,יב ואמר, עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל, ופני יהוה, לא חליתי; ואתאפק, ואעלה העלה. {ס}

א יג,יג ויאמר שמואל אל-שאול, נסכלת: לא שמרת, את-מצות יהוה אלהיך אשר צוך, כי עתה הכין יהוה את-ממלכתך אל-ישראל, עד-עולם. א יג,יד ועתה, ממלכתך לא-תקום: בקש יהוה לו איש כלבבו, ויצוהו יהוה לנגיד על-עמו–כי לא שמרת, את אשר-צוך יהוה. {ס}

א יג,טו ויקם שמואל, ויעל מן-הגלגל–גבעת בנימן; ויפקד שאול, את-העם הנמצאים עמו, כשש מאות, איש. א יג,טז ושאול ויונתן בנו, והעם הנמצא עמם, ישבים, בגבע בנימן; ופלשתים, חנו במכמש. א יג,יז ויצא המשחית ממחנה פלשתים, שלשה ראשים: הראש אחד יפנה אל-דרך עפרה, אל-ארץ שועל. א יג,יח והראש אחד יפנה, דרך בית חרון; והראש אחד יפנה דרך הגבול, הנשקף על-גי הצבעים המדברה. {ס}

א יג,יט וחרש לא ימצא, בכל ארץ ישראל: כי-אמר (אמרו) פלשתים–פן יעשו העברים, חרב או חנית. א יג,כ וירדו כל-ישראל, הפלשתים–ללטוש איש את-מחרשתו ואת-אתו, ואת-קרדמו, ואת, מחרשתו. א יג,כא והיתה הפצירה פים, למחרשת ולאתים, ולשלש קלשון, ולהקרדמים; ולהציב, הדרבן. א יג,כב והיה, ביום מלחמת, ולא נמצא חרב וחנית ביד כל-העם, אשר את-שאול ואת-יונתן; ותמצא לשאול, וליונתן בנו. א יג,כג ויצא מצב פלשתים, אל-מעבר מכמש. {ס}

א יד,א ויהי היום, ויאמר יונתן בן-שאול אל-הנער נשא כליו, לכה ונעברה אל-מצב פלשתים, אשר מעבר הלז; ולאביו, לא הגיד. א יד,ב ושאול, יושב בקצה הגבעה, תחת הרמון, אשר במגרון; והעם אשר עמו, כשש מאות איש. א יד,ג ואחיה בן-אחטוב אחי איכבוד בן-פינחס בן-עלי כהן יהוה, בשלו–נשא אפוד; והעם לא ידע, כי הלך יונתן. א יד,ד ובין המעברות, אשר בקש יונתן לעבר על-מצב פלשתים–שן-הסלע מהעבר מזה, ושן-הסלע מהעבר מזה; ושם האחד בוצץ, ושם האחד סנה. א יד,ה השן האחד מצוק מצפון, מול מכמש; והאחד מנגב, מול גבע. {ס}

א יד,ו ויאמר יהונתן אל-הנער נשא כליו, לכה ונעברה אל-מצב הערלים האלה–אולי יעשה יהוה, לנו: כי אין ליהוה מעצור, להושיע ברב או במעט. א יד,ז ויאמר לו נשא כליו, עשה כל-אשר בלבבך; נטה לך, הנני עמך כלבבך. {ס}

א יד,ח ויאמר, יהונתן, הנה אנחנו עברים, אל-האנשים; ונגלינו, אליהם. א יד,ט אם-כה יאמרו, אלינו, דמו, עד-הגיענו אליכם–ועמדנו תחתינו, ולא נעלה אליהם. א יד,י ואם-כה יאמרו עלו עלינו, ועלינו–כי-נתנם יהוה, בידנו: וזה-לנו, האות. א יד,יא ויגלו שניהם, אל-מצב פלשתים; ויאמרו פלשתים–הנה עברים יצאים, מן-החרים אשר התחבאו-שם. א יד,יב ויענו אנשי המצבה את-יונתן ואת-נשא כליו, ויאמרו עלו אלינו, ונודיעה אתכם, דבר; {פ}

ויאמר יונתן אל-נשא כליו, עלה אחרי–כי-נתנם יהוה, ביד ישראל. א יד,יג ויעל יונתן, על-ידיו ועל-רגליו, ונשא כליו, אחריו; ויפלו לפני יונתן, ונשא כליו ממותת אחריו. א יד,יד ותהי המכה הראשנה, אשר הכה יונתן ונשא כליו–כעשרים איש: כבחצי מענה, צמד שדה. א יד,טו ותהי חרדה במחנה בשדה, ובכל-העם–המצב והמשחית, חרדו גם-המה; ותרגז הארץ, ותהי לחרדת אלהים. א יד,טז ויראו הצפים לשאול, בגבעת בנימן; והנה ההמון נמוג, וילך והלם. {פ}

א יד,יז ויאמר שאול, לעם אשר אתו, פקדו-נא וראו, מי הלך מעמנו; ויפקדו, והנה אין יונתן ונשא כליו. א יד,יח ויאמר שאול לאחיה, הגישה ארון האלהים: כי-היה ארון האלהים, ביום ההוא–ובני ישראל. א יד,יט ויהי, עד דבר שאול אל-הכהן, וההמון אשר במחנה פלשתים, וילך הלוך ורב; {פ}

ויאמר שאול אל-הכהן, אסף ידך. א יד,כ ויזעק שאול, וכל-העם אשר אתו, ויבאו, עד-המלחמה; והנה היתה חרב איש, ברעהו–מהומה, גדולה מאד. א יד,כא והעברים, היו לפלשתים כאתמול שלשום, אשר עלו עמם במחנה, סביב; וגם-המה, להיות עם-ישראל, אשר עם-שאול, ויונתן. א יד,כב וכל איש ישראל המתחבאים בהר-אפרים, שמעו, כי-נסו, פלשתים; וידבקו גם-המה אחריהם, במלחמה. א יד,כג ויושע יהוה ביום ההוא, את-ישראל; והמלחמה–עברה, את-בית און. א יד,כד ואיש-ישראל נגש, ביום ההוא; ויאל שאול את-העם לאמר, ארור האיש אשר-יאכל לחם עד-הערב ונקמתי מאיבי, ולא-טעם כל-העם, לחם. {ס}

א יד,כה וכל-הארץ, באו ביער; ויהי דבש, על-פני השדה. א יד,כו ויבא העם אל-היער, והנה הלך דבש; ואין-משיג ידו אל-פיו, כי-ירא העם את-השבעה. א יד,כז ויונתן לא-שמע, בהשביע אביו את-העם, וישלח את-קצה המטה אשר בידו, ויטבל אותה ביערת הדבש; וישב ידו אל-פיו, ותראנה (ותארנה) עיניו. א יד,כח ויען איש מהעם ויאמר, השבע השביע אביך את-העם לאמר, ארור האיש אשר-יאכל לחם, היום; ויעף, העם. א יד,כט ויאמר, יונתן, עכר אבי, את-הארץ: ראו-נא, כי-ארו עיני–כי טעמתי, מעט דבש הזה. א יד,ל אף, כי לוא אכל אכל היום העם, משלל איביו, אשר מצא: כי עתה לא-רבתה מכה, בפלשתים. א יד,לא ויכו ביום ההוא, בפלשתים, ממכמש, אילנה; ויעף העם, מאד. א יד,לב ויעש (ויעט) העם אל-שלל (השלל), ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו-ארצה; ויאכל העם, על-הדם. א יד,לג ויגידו לשאול לאמר, הנה העם חטאים ליהוה לאכל על-הדם; ויאמר בגדתם, גלו-אלי היום אבן גדולה. א יד,לד ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו, ושחטתם בזה ואכלתם, ולא-תחטאו ליהוה, לאכל אל-הדם; ויגשו כל-העם איש שורו בידו, הלילה–וישחטו-שם. א יד,לה ויבן שאול מזבח, ליהוה; אתו החל, לבנות מזבח ליהוה. {פ}

א יד,לו ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד-אור הבקר, ולא-נשאר בהם איש, ויאמרו, כל-הטוב בעיניך עשה; {ס} ויאמר, הכהן, נקרבה הלם, אל-האלהים. א יד,לז וישאל שאול, באלהים, הארד אחרי פלשתים, התתנם ביד ישראל; ולא ענהו, ביום ההוא. א יד,לח ויאמר שאול–גשו הלם, כל פנות העם; ודעו וראו–במה היתה החטאת הזאת, היום. א יד,לט כי חי-יהוה, המושיע את-ישראל–כי אם-ישנו ביונתן בני, כי מות ימות; ואין ענהו, מכל-העם. א יד,מ ויאמר אל-כל-ישראל, אתם תהיו לעבר אחד, ואני ויונתן בני, נהיה לעבר אחד; ויאמרו העם אל-שאול, הטוב בעיניך עשה. {ס}

א יד,מא ויאמר שאול, אל-יהוה אלהי ישראל–הבה תמים; וילכד יונתן ושאול, והעם יצאו. א יד,מב ויאמר שאול–הפילו, ביני ובין יונתן בני; וילכד, יונתן. א יד,מג ויאמר שאול אל-יונתן, הגידה לי מה עשיתה; ויגד-לו יונתן, ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר-בידי מעט דבש–הנני אמות. {ס}

א יד,מד ויאמר שאול, כה-יעשה אלהים וכה יוסף: כי-מות תמות, יונתן. א יד,מה ויאמר העם אל-שאול, היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל–חלילה חי-יהוה אם-יפל משערת ראשו ארצה, כי-עם-אלהים עשה היום הזה; ויפדו העם את-יונתן, ולא-מת. {ס}

א יד,מו ויעל שאול, מאחרי פלשתים; ופלשתים, הלכו למקומם. א יד,מז ושאול לכד המלוכה, על-ישראל; וילחם סביב בכל-איביו במואב ובבני-עמון ובאדום ובמלכי צובה, ובפלשתים, ובכל אשר-יפנה, ירשיע. א יד,מח ויעש חיל, ויך את-עמלק; ויצל את-ישראל, מיד שסהו. {פ}

א יד,מט ויהיו בני שאול, יונתן וישוי ומלכישוע; ושם, שתי בנתיו–שם הבכירה מרב, ושם הקטנה מיכל. א יד,נ ושם אשת שאול, אחינעם בת-אחימעץ; ושם שר-צבאו אבינר, בן-נר דוד שאול. א יד,נא וקיש אבי-שאול ונר אבי-אבנר, בן-אביאל. {ס}

א יד,נב ותהי המלחמה חזקה על-פלשתים, כל ימי שאול; וראה שאול כל-איש גבור, וכל-בן-חיל, ויאספהו, אליו. {פ}

א טו,א ויאמר שמואל, אל-שאול, אתי שלח יהוה למשחך למלך, על-עמו על-ישראל; ועתה שמע, לקול דברי יהוה. {ס}

א טו,ב כה אמר, יהוה צבאות, פקדתי, את אשר-עשה עמלק לישראל–אשר-שם לו בדרך, בעלתו ממצרים. א טו,ג עתה לך והכיתה את-עמלק, והחרמתם את-כל-אשר-לו, ולא תחמל, עליו; והמתה מאיש עד-אשה, מעלל ועד-יונק, משור ועד-שה, מגמל ועד-חמור. {ס}

א טו,ד וישמע שאול, את-העם, ויפקדם בטלאים, מאתים אלף רגלי; ועשרת אלפים, את-איש יהודה. א טו,ה ויבא שאול, עד-עיר עמלק; וירב, בנחל. א טו,ו ויאמר שאול אל-הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי, פן-אספך עמו, ואתה עשיתה חסד עם-כל-בני ישראל, בעלותם ממצרים; ויסר קיני, מתוך עמלק. א טו,ז ויך שאול, את-עמלק, מחוילה בואך שור, אשר על-פני מצרים. א טו,ח ויתפש את-אגג מלך-עמלק, חי; ואת-כל-העם, החרים לפי-חרב. א טו,ט ויחמל שאול והעם על-אגג, ועל-מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל-הכרים ועל-כל-הטוב, ולא אבו, החרימם; וכל-המלאכה נמבזה ונמס, אתה החרימו. {פ}

א טו,י ויהי, דבר-יהוה, אל-שמואל, לאמר. א טו,יא נחמתי, כי-המלכתי את-שאול למלך–כי-שב מאחרי, ואת-דברי לא הקים; ויחר, לשמואל, ויזעק אל-יהוה, כל-הלילה. א טו,יב וישכם שמואל לקראת שאול, בבקר; ויגד לשמואל לאמר, בא-שאול הכרמלה והנה מציב לו יד, ויסב ויעבר, וירד הגלגל. א טו,יג ויבא שמואל, אל-שאול; ויאמר לו שאול, ברוך אתה ליהוה–הקימתי, את-דבר יהוה. א טו,יד ויאמר שמואל, ומה קול-הצאן הזה באזני, וקול הבקר, אשר אנכי שמע. א טו,טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על-מיטב הצאן והבקר, למען זבח, ליהוה אלהיך; ואת-היותר, החרמנו. {פ}

א טו,טז ויאמר שמואל, אל-שאול, הרף ואגידה לך, את אשר דבר יהוה אלי הלילה; ויאמרו (ויאמר) לו, דבר. {ס}

א טו,יז ויאמר שמואל–הלוא אם-קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה; וימשחך יהוה למלך, על-ישראל. א טו,יח וישלחך יהוה, בדרך; ויאמר, לך והחרמתה את-החטאים את-עמלק, ונלחמת בו, עד כלותם אתם. א טו,יט ולמה לא-שמעת, בקול יהוה; ותעט, אל-השלל, ותעש הרע, בעיני יהוה. {ס}

א טו,כ ויאמר שאול אל-שמואל, אשר שמעתי בקול יהוה, ואלך, בדרך אשר-שלחני יהוה; ואביא, את-אגג מלך עמלק, ואת-עמלק, החרמתי. א טו,כא ויקח העם מהשלל צאן ובקר, ראשית החרם, לזבח ליהוה אלהיך, בגלגל. {ס}

א טו,כב ויאמר שמואל, החפץ ליהוה בעלות וזבחים, כשמע, בקול יהוה: הנה שמע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים. א טו,כג כי חטאת-קסם מרי, ואון ותרפים הפצר: יען, מאסת את-דבר יהוה, וימאסך, ממלך. {ס}

א טו,כד ויאמר שאול אל-שמואל חטאתי, כי-עברתי את-פי-יהוה ואת-דבריך: כי יראתי את-העם, ואשמע בקולם. א טו,כה ועתה, שא נא את-חטאתי; ושוב עמי, ואשתחוה ליהוה. א טו,כו ויאמר שמואל אל-שאול, לא אשוב עמך: כי מאסתה, את-דבר יהוה, וימאסך יהוה, מהיות מלך על-ישראל. {ס}

א טו,כז ויסב שמואל, ללכת; ויחזק בכנף-מעילו, ויקרע. {ס}

א טו,כח ויאמר אליו, שמואל, קרע יהוה את-ממלכות ישראל מעליך, היום; ונתנה, לרעך הטוב ממך. {ס}

א טו,כט וגם נצח ישראל, לא ישקר ולא ינחם: כי לא אדם הוא, להנחם. א טו,ל ויאמר חטאתי–עתה כבדני נא נגד זקני-עמי, ונגד ישראל; ושוב עמי, והשתחויתי ליהוה אלהיך. א טו,לא וישב שמואל, אחרי שאול; וישתחו שאול, ליהוה. {ס}

א טו,לב ויאמר שמואל, הגישו אלי את-אגג מלך עמלק, וילך אליו, אגג מעדנת; ויאמר אגג, אכן סר מר-המות. {ס}

א טו,לג ויאמר שמואל–כאשר שכלה נשים חרבך, כן-תשכל מנשים אמך; וישסף שמואל את-אגג לפני יהוה, בגלגל. {ס}

א טו,לד וילך שמואל, הרמתה; ושאול עלה אל-ביתו, גבעת שאול. א טו,לה ולא-יסף שמואל לראות את-שאול, עד-יום מותו, כי-התאבל שמואל, אל-שאול; ויהוה נחם, כי-המליך את-שאול על-ישראל. {פ}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.