8.14- שמואל- מלכות שאול- משיח יהוה.

הפרשות:

חנה.

בית נאמן.

דבר בישראל.

אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.

שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

שָׁאוּל֙.

שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.

דוד.

דוד ויונתן.

אֶבְיָתָ֑ר.

סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

אביגיל.

משיח יְהוָ֔ה.

מות שאול.

וַיָּבֹ֤אוּ הַזִּפִים֙ אֶל–שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֨וֹא דָוִ֤ד מִסְתַּתֵּר֙ בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֔ה עַ֖ל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן: וַיָּ֣קָם שָׁא֗וּל וַיֵּ֙רֶד֙ אֶל–מִדְבַּר–זִ֔יף וְאִתּ֛וֹ שְׁלֹֽשֶׁת–אֲלָפִ֥ים אִ֖ישׁ בְּחוּרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבַקֵּ֥שׁ אֶת–דָּוִ֖ד בְּמִדְבַּר–זִֽיף: וַיִּ֨חַן שָׁא֜וּל בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֗ה אֲשֶׁ֛ר עַל–פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹ֖ן עַל–הַדָּ֑רֶךְ וְדָוִד֙ יֹשֵׁ֣ב בַּמִּדְבָּ֔ר וַיַּ֕רְא כִּ֣י בָ֥א שָׁא֛וּל אַחֲרָ֖יו הַמִּדְבָּֽרָה: וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד מְרַגְּלִ֑ים וַיֵּ֕דַע כִּֽי–בָ֥א שָׁא֖וּל אֶל–נָכֽוֹן: וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיָּבֹא֮ אֶֽל–הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר חָנָה–שָׁ֣ם שָׁאוּל֒ וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד אֶת–הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁכַב–שָׁ֣ם שָׁא֔וּל וְאַבְנֵ֥ר בֶּן–נֵ֖ר שַׂר–צְבָא֑וֹ וְשָׁאוּל֙ שֹׁכֵ֣ב בַּמַּעְגָּ֔ל וְהָעָ֖ם חֹנִ֥ים (סביבתו) סְבִיבֹתָֽיו: וַיַּ֨עַן דָּוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר | אֶל–אֲחִימֶ֣לֶךְ הַחִתִּ֗י וְאֶל–אֲבִישַׁ֨י בֶּן–צְרוּיָ֜ה אֲחִ֤י יוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי–יֵרֵ֥ד אִתִּ֛י אֶל–שָׁא֖וּל אֶל–הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֲבִישַׁ֔י אֲנִ֖י אֵרֵ֥ד עִמָּֽךְ: וַיָּבֹא֩ דָוִ֨ד וַאֲבִישַׁ֥י | אֶל–הָעָם֮ לַיְלָה֒ וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל שֹׁכֵ֤ב יָשֵׁן֙ בַּמַּעְגָּ֔ל וַחֲנִית֥וֹ מְעוּכָֽה–בָאָ֖רֶץ (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וְאַבְנֵ֣ר וְהָעָ֔ם שֹׁכְבִ֖ים (סביבתו) סְבִיבֹתָֽיו: וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל–דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת–אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ: וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל–אֲבִישַׁ֖י אַל–תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַי–יְהוָ֔ה כִּ֥י אִם–יְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ–יוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה: חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְ֠עַתָּה קַח–נָ֨א אֶֽת–הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָ֛יו וְאֶת–צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ: וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת–הַחֲנִ֜ית וְאֶת–צַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם: וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַל–רֹאשׁ–הָהָ֖ר מֵֽרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽם: וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל–הָעָ֗ם וְאֶל–אַבְנֵ֤ר בֶּן–נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל–הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל–אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא–אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל–אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי–בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת–הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ: לֹא–ט֞וֹב הַדָּבָ֣ר הַזֶּה֮ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂיתָ֒ חַי–יְהוָ֗ה כִּ֤י בְנֵי–מָ֙וֶת֙ אַתֶּ֔ם אֲשֶׁ֧ר לֹֽא–שְׁמַרְתֶּ֛ם עַל–אֲדֹנֵיכֶ֖ם עַל–מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְעַתָּ֣ה | רְאֵ֗ה אֵֽי–חֲנִ֥ית הַמֶּ֛לֶךְ וְאֶת–צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם אֲשֶׁ֥ר (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָֽיו: וַיַּכֵּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶת–ק֣וֹל דָּוִ֔ד וַיֹּ֕אמֶר הֲקוֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד קוֹלִ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֛ה אֲדֹנִ֥י רֹדֵ֖ף אַחֲרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ כִּ֚י מֶ֣ה עָשִׂ֔יתִי וּמַה–בְּיָדִ֖י רָעָֽה: וְעַתָּ֗ה יִֽשְׁמַֽע–נָא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ אִם–יְהוָ֞ה הֱסִֽיתְךָ֥ בִי֙ יָרַ֣ח מִנְחָ֔ה וְאִ֣ם | בְּנֵ֣י הָאָדָ֗ם אֲרוּרִ֥ים הֵם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה כִּֽי–גֵרְשׁ֣וּנִי הַיּ֗וֹם מֵהִסְתַּפֵּ֜חַ בְּנַחֲלַ֤ת יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֥ךְ עֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים: וְעַתָּ֗ה אַל–יִפֹּ֤ל דָּֽמִי֙ אַ֔רְצָה מִנֶּ֖גֶד פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּֽי–יָצָ֞א מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לְבַקֵּשׁ֙ אֶת–פַּרְעֹ֣שׁ אֶחָ֔ד כַּאֲשֶׁ֛ר יִרְדֹּ֥ף הַקֹּרֵ֖א בֶּהָרִֽים: וַיֹּאמֶר֩ שָׁא֨וּל חָטָ֜אתִי שׁ֣וּב בְּנִֽי–דָוִ֗ד כִּ֠י לֹֽא–אָרַ֤ע לְךָ֙ ע֔וֹד תַּ֠חַת אֲשֶׁ֨ר יָקְרָ֥ה נַפְשִׁ֛י בְּעֵינֶ֖יךָ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנֵּ֥ה הִסְכַּ֛לְתִּי וָאֶשְׁגֶּ֖ה הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד: וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה (החנית) חֲנִ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵֽהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ: וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת–צִדְקָת֖וֹ וְאֶת–אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֙ יְהוָ֤ה | הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה: וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכָּל–צָרָֽה: וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל–דָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ:

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל–לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם–אֶחָ֖ד בְּיַד–שָׁא֑וּל אֵֽין–לִ֨י ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט | אֶל–אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙ לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל–גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ: וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁ–מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶל–אָכִ֥ישׁ בֶּן–מָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת:וַיֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨ד עִם–אָכִ֥ישׁ בְּגַ֛ת ה֥וּא וַאֲנָשָׁ֖יו אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ דָּוִד֙ וּשְׁתֵּ֣י נָשָׁ֔יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית וַאֲבִיגַ֥יִל אֵֽשֶׁת–נָבָ֖ל הַֽכַּרְמְלִֽית:  וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּֽי–בָרַ֥ח דָּוִ֖ד גַּ֑ת וְלֹֽא-(יוסף) יָסַ֥ף ע֖וֹד לְבַקְשֽׁוֹ:  וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל–אָכִ֗ישׁ אִם–נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ–לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת עָרֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה וְאֵ֣שְׁבָה שָּׁ֑ם וְלָ֨מָּה יֵשֵׁ֧ב עַבְדְּךָ֛ בְּעִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה עִמָּֽךְ: וַיִּתֶּן–ל֥וֹ אָכִ֛ישׁ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת–צִֽקְלָ֑ג לָכֵ֞ן הָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙ לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר–יָשַׁ֥ב דָּוִ֖ד בִּשְׂדֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים יָמִ֖ים וְאַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים: וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶל–הַגְּשׁוּרִ֥י (והגרזי) וְהַגִּזְרִ֖י וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַד–אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:  וְהִכָּ֤ה דָוִד֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֑ה וְלָקַח֩ צֹ֨אן וּבָקָ֜ר וַחֲמֹרִ֤ים וּגְמַלִּים֙ וּבְגָדִ֔ים וַיָּ֖שָׁב וַיָּבֹ֥א אֶל–אָכִֽישׁ: וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַל–פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַל–נֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַל–נֶ֣גֶב הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י וְאֶל–נֶ֖גֶב הַקֵּינִֽי: וְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽא–יְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּן–יַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה–עָשָׂ֤ה דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּל–הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים: וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם:

פרשת משיח יהוה- לא מנוקד.

א כו,א ויבאו הזפים אל-שאול, הגבעתה לאמר:  הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה, על פני הישימן.  א כו,ב ויקם שאול, וירד אל-מדבר-זיף, ואתו שלשת-אלפים איש, בחורי ישראל–לבקש את-דוד, במדבר-זיף.  א כו,ג ויחן שאול בגבעת החכילה, אשר על-פני הישימן–על-הדרך; ודוד, ישב במדבר, וירא, כי בא שאול אחריו המדברה.  א כו,ד וישלח דוד, מרגלים; וידע, כי-בא שאול אל-נכון.  א כו,ה ויקם דוד, ויבא אל-המקום אשר חנה-שם שאול, וירא דוד את-המקום אשר שכב-שם שאול, ואבנר בן-נר שר-צבאו; ושאול שכב במעגל, והעם חנים סביבתו.  א כו,ו ויען דוד ויאמר אל-אחימלך החתי, ואל-אבישי בן-צרויה אחי יואב לאמר, מי-ירד אתי אל-שאול, אל-המחנה; ויאמר אבישי, אני ארד עמך.  א כו,ז ויבא דוד ואבישי אל-העם, לילה, והנה שאול שכב ישן במעגל, וחניתו מעוכה-בארץ מראשתו; ואבנר והעם, שכבים סביבתו.  {ס}

א כו,ח ויאמר אבישי אל-דוד, סגר אלהים היום את-אויבך בידך; ועתה אכנו נא בחנית ובארץ, פעם אחת, ולא אשנה, לו.  א כו,ט ויאמר דוד אל-אבישי, אל-תשחיתהו:  כי מי שלח ידו, במשיח יהוה–ונקה.  {פ}

א כו,י ויאמר דוד חי-יהוה, כי אם-יהוה יגפנו; או-יומו יבוא ומת, או במלחמה ירד ונספה.  א כו,יא חלילה לי מיהוה, משלח ידי במשיח יהוה; ועתה קח-נא את-החנית אשר מראשתו, ואת-צפחת המים–ונלכה-לנו.  א כו,יב ויקח דוד את-החנית ואת-צפחת המים, מראשתי שאול, וילכו, להם; ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ, כי כלם ישנים–כי תרדמת יהוה, נפלה עליהם.  א כו,יג ויעבר דוד העבר, ויעמד על-ראש-ההר מרחק:  רב המקום, ביניהם.  א כו,יד ויקרא דוד אל-העם, ואל-אבנר בן-נר לאמר, הלוא תענה, אבנר; ויען אבנר ויאמר, מי אתה קראת אל-המלך.  {פ}

א כו,טו ויאמר דוד אל-אבנר הלוא-איש אתה, ומי כמוך בישראל, ולמה לא שמרת, אל-אדניך המלך:  כי-בא אחד העם, להשחית את-המלך אדניך.  א כו,טז לא-טוב הדבר הזה, אשר עשית–חי-יהוה כי בני-מות אתם, אשר לא-שמרתם על-אדניכם על-משיח יהוה; ועתה ראה, אי-חנית המלך ואת-צפחת המים–אשר מראשתו.  א כו,יז ויכר שאול, את-קול דוד, ויאמר, הקולך זה בני דוד; ויאמר דוד, קולי אדני המלך.  א כו,יח ויאמר, למה זה אדני רדף אחרי עבדו:  כי מה עשיתי, ומה-בידי רעה.  א כו,יט ועתה, ישמע-נא אדני המלך, את, דברי עבדו:  אם-יהוה הסיתך בי, ירח מנחה, ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה, כי-גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים.  א כו,כ ועתה, אל-יפל דמי ארצה, מנגד, פני יהוה:  כי-יצא מלך ישראל, לבקש את-פרעש אחד, כאשר ירדף הקרא, בהרים.  א כו,כא ויאמר שאול חטאתי שוב בני-דוד, כי לא-ארע לך עוד, תחת אשר יקרה נפשי בעיניך, היום הזה:  הנה הסכלתי ואשגה, הרבה מאד.  א כו,כב ויען דוד ויאמר, הנה החנית (חנית) המלך; ויעבר אחד מהנערים, ויקחה.  א כו,כג ויהוה ישיב לאיש, את-צדקתו ואת-אמנתו–אשר נתנך יהוה היום, ביד, ולא אביתי, לשלח ידי במשיח יהוה.  א כו,כד והנה, כאשר גדלה נפשך היום הזה–בעיני:  כן תגדל נפשי בעיני יהוה, ויצלני מכל-צרה.  {פ}

א כו,כה ויאמר שאול אל-דוד, ברוך אתה בני דוד–גם עשה תעשה, וגם יכל תוכל; וילך דוד לדרכו, ושאול שב למקומו.  {פ}

א כז,א ויאמר דוד אל-לבו, עתה אספה יום-אחד ביד-שאול; אין-לי טוב כי המלט אמלט אל-ארץ פלשתים, ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל-גבול ישראל, ונמלטתי, מידו.  א כז,ב ויקם דוד–ויעבר הוא, ושש-מאות איש אשר עמו:  אל-אכיש בן-מעוך, מלך גת.  א כז,ג וישב דוד עם-אכיש בגת הוא ואנשיו, איש וביתו:  דוד, ושתי נשיו, אחינעם היזרעאלת, ואביגיל אשת-נבל הכרמלית.  א כז,ד ויגד לשאול, כי-ברח דוד גת; ולא-יוסף (יסף) עוד, לבקשו.  {ס}

א כז,ה ויאמר דוד אל-אכיש, אם-נא מצאתי חן בעיניך יתנו-לי מקום באחת ערי השדה–ואשבה שם; ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה, עמך.  א כז,ו ויתן-לו אכיש ביום ההוא, את-צקלג; לכן היתה צקלג למלכי יהודה, עד היום הזה.  {פ}

א כז,ז ויהי מספר הימים, אשר-ישב דוד בשדה פלשתים–ימים, וארבעה חדשים.  א כז,ח ויעל דוד ואנשיו, ויפשטו אל-הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי:  כי הנה ישבות הארץ, אשר מעולם, בואך שורה, ועד-ארץ מצרים.  א כז,ט והכה דוד את-הארץ, ולא יחיה איש ואשה; ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים, ובגדים, וישב, ויבא אל-אכיש.  א כז,י ויאמר אכיש, אל-פשטתם היום; ויאמר דוד, על-נגב יהודה ועל-נגב הירחמאלי, ואל-נגב, הקיני.  א כז,יא ואיש ואשה לא-יחיה דוד, להביא גת לאמר–פן-יגדו עלינו, לאמר:  כה-עשה דוד, וכה משפטו, כל-הימים, אשר ישב בשדה פלשתים.  א כז,יב ויאמן אכיש, בדוד לאמר:  הבאש הבאיש בעמו בישראל, והיה לי לעבד עולם.  {פ}