איוב- פרק שבעה עשר– אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה–יֹּ֥אמַר לִֽי.
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר: גַּם–הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל–אַנְחָתִֽי: מִֽי–יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד–תְּכוּנָתֽוֹ: אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת: אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה–יֹּ֥אמַר לִֽי: הַבְּרָב–כֹּ֖חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ–ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי: שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי: הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא–אָבִ֥ין לֽוֹ: שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא–אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה: כִּֽי–יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא: בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא–אָֽט: מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי–פִֽיו: וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ: כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ: עַל–כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ: וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי: כִּֽי–לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי–חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה–אֹֽפֶל:
מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא–נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים (וידעו) וְ֝יֹדְעָ֗יו לֹא–חָ֥זוּ יָמָֽיו: גְּבֻל֥וֹת יַשִּׂ֑יגוּ עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ: חֲמ֣וֹר יְתוֹמִ֣ים יִנְהָ֑גוּ יַ֝חְבְּל֗וּ שׁ֣וֹר אַלְמָנָֽה: יַטּ֣וּ אֶבְיוֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי–אָֽרֶץ: הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים | בַּֽמִּדְבָּ֗ר יָצְא֣וּ בְּ֭פָעֳלָם מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף עֲרָבָ֥ה ל֥וֹ לֶ֝֗חֶם לַנְּעָרִֽים: בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִיל֣וֹ (יקצירו) יִקְצ֑וֹרוּ וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ: עָר֣וֹם יָ֭לִינוּ מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה: מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ–צֽוּר: יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם וְֽעַל–עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ: עָר֣וֹם הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר: בֵּין–שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ: מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים | יִנְאָ֗קוּ וְנֶֽפֶשׁ–חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹא–יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה: הֵ֤מָּה | הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י–א֥וֹר לֹֽא–הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ בִּנְתִיבֹתָֽיו: לָא֡וֹר יָ֘ק֤וּם רוֹצֵ֗חַ יִֽקְטָל–עָנִ֥י וְאֶבְי֑וֹן וּ֝בַלַּ֗יְלָה יְהִ֣י כַגַּנָּֽב: וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף | שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר לֹא–תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים: חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ–לָ֗מוֹ לֹא–יָ֥דְעוּ אֽוֹר: כִּ֤י יַחְדָּ֨ו | בֹּ֣קֶר לָ֣מוֹ צַלְמָ֑וֶת כִּֽי–יַ֝כִּ֗יר בַּלְה֥וֹת צַלְמָֽוֶת: קַֽל–ה֤וּא | עַל–פְּנֵי–מַ֗יִם תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ לֹֽא–יִ֝פְנֶה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים: צִיָּ֤ה גַם–חֹ֗ם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי–שֶׁ֗לֶג שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ: יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם | מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה ע֥וֹד לֹֽא–יִזָּכֵ֑ר וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה: רֹעֶ֣ה עֲ֭קָרָה לֹ֣א תֵלֵ֑ד וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב: וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא–יַאֲמִ֥ין בַּֽחַיִּֽין: יִתֶּן–ל֣וֹ לָ֭בֶטַח וְיִשָּׁעֵ֑ן וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל–דַּרְכֵיהֶֽם: ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט | וְֽאֵינֶ֗נּוּ וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ: וְאִם–לֹ֣א אֵ֭פוֹ מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי:
לא מנוקד:
א ויען איוב, ויאמר.
ב גם-היום, מרי שחי; ידי, כבדה על-אנחתי.
ג מי-יתן ידעתי, ואמצאהו; אבוא, עד-תכונתו.
ד אערכה לפניו משפט; ופי, אמלא תוכחות.
ה אדעה, מלים יענני; ואבינה, מה-יאמר לי.
ו הברב-כח, יריב עמדי; לא אך-הוא, ישם בי.
ז שם–ישר, נוכח עמו; ואפלטה לנצח, משפטי.
ח הן קדם אהלך ואיננו; ואחור, ולא-אבין לו.
ט שמאול בעשתו, ולא-אחז; יעטף ימין, ולא אראה.
י כי-ידע, דרך עמדי; בחנני, כזהב אצא.
יא באשרו, אחזה רגלי; דרכו שמרתי ולא-אט.
יב מצות שפתיו, ולא אמיש; מחקי, צפנתי אמרי-פיו.
יג והוא באחד, ומי ישיבנו; ונפשו אותה ויעש.
יד כי, ישלים חקי; וכהנה רבות עמו.
טו על-כן, מפניו אבהל; אתבונן, ואפחד ממנו.
טז ואל, הרך לבי; ושדי, הבהילני.
יז כי-לא נצמתי, מפני-חשך; ומפני, כסה-אפל.
א מדוע–משדי, לא-נצפנו עתים; וידעו, לא-חזו ימיו.
ב גבלות ישיגו; עדר גזלו, וירעו.
ג חמור יתומים ינהגו; יחבלו, שור אלמנה.
ד יטו אבינים מדרך; יחד חבאו, עניי-ארץ.
ה הן פראים, במדבר– יצאו בפעלם, משחרי לטרף;
ערבה לו לחם, לנערים.
ו בשדה, בלילו יקצירו (יקצורו); וכרם רשע ילקשו.
ז ערום ילינו, מבלי לבוש; ואין כסות, בקרה.
ח מזרם הרים ירטבו; ומבלי מחסה, חבקו-צור.
ט יגזלו, משד יתום; ועל-עני יחבלו.
י ערום הלכו, בלי לבוש; ורעבים, נשאו עמר.
יא בין-שורתם יצהירו; יקבים דרכו, ויצמאו.
יב מעיר מתים, ינאקו– ונפש-חללים תשוע:
ואלוה, לא-ישים תפלה.
יג המה, היו–במרדי-אור: לא-הכירו דרכיו; ולא ישבו, בנתיבתיו.
יד לאור, יקום רוצח–יקטל-עני ואביון; ובלילה, יהי כגנב.
טו ועין נאף, שמרה נשף לאמר– לא-תשורני עין;
וסתר פנים ישים.
טז חתר בחשך, בתים: יומם חתמו-למו; לא-ידעו אור.
יז כי יחדו, בקר למו צלמות; כי-יכיר, בלהות צלמות.
יח קל-הוא, על-פני-מים– תקלל חלקתם בארץ;
לא-יפנה, דרך כרמים.
יט ציה גם-חם, יגזלו מימי-שלג; שאול חטאו.
כ ישכחהו רחם, מתקו רמה– עוד לא-יזכר;
ותשבר כעץ עולה.
כא רעה עקרה, לא תלד; ואלמנה, לא ייטיב.
כב ומשך אבירים בכחו; יקום, ולא-יאמין בחיין.
כג יתן-לו לבטח, וישען; ועיניהו, על-דרכיהם.
כד רומו מעט, ואיננו, והמכו, ככל יקפצון;
וכראש שבלת ימלו.
כה ואם-לא אפו, מי יכזיבני; וישם לאל, מלתי.
|
|