איוב- פרק שישה עשר – הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן–גָּ֑בֶר כִּֽי–יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל:
וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּמָנִ֗י וַיֹּאמַֽר: הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן–גָּ֑בֶר כִּֽי–יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל: הַחֵ֣פֶץ לְ֭שַׁדַּי כִּ֣י תִצְדָּ֑ק וְאִם–בֶּ֝֗צַע כִּֽי–תַתֵּ֥ם דְּרָכֶֽיךָ: הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ יֹכִיחֶ֑ךָ יָב֥וֹא עִ֝מְּךָ֗ בַּמִּשְׁפָּֽט: הֲלֹ֣א רָעָֽתְךָ֣ רַבָּ֑ה וְאֵֽין–קֵ֝֗ץ לַעֲוֹנֹתֶֽיךָ: כִּֽי–תַחְבֹּ֣ל אַחֶ֣יךָ חִנָּ֑ם וּבִגְדֵ֖י עֲרוּמִּ֣ים תַּפְשִֽׁיט: לֹא–מַ֭יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה וּ֝מֵרָעֵ֗ב תִּֽמְנַֽע–לָֽחֶם: וְאִ֣ישׁ זְ֭רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ וּנְשׂ֥וּא פָ֝נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ: אַ֭לְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא: עַל–כֵּ֭ן סְבִיבוֹתֶ֣יךָ פַחִ֑ים וִֽ֝יבַהֶלְךָ פַּ֣חַד פִּתְאֹֽם: אוֹ–חֹ֥שֶׁךְ לֹֽא–תִרְאֶ֑ה וְֽשִׁפְעַת–מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ: הֲֽלֹא–אֱ֭לוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם וּרְאֵ֤ה רֹ֖אשׁ כּוֹכָבִ֣ים כִּי–רָֽמּוּ: וְֽ֭אָמַרְתָּ מַה–יָּ֣דַֽע אֵ֑ל הַבְעַ֖ד עֲרָפֶ֣ל יִשְׁפּֽוֹט: עָבִ֣ים סֵֽתֶר–ל֖וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה וְח֥וּג שָׁ֝מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ: הַאֹ֣רַח עוֹלָ֣ם תִּשְׁמֹ֑ר אֲשֶׁ֖ר דָּרְכ֣וּ מְתֵי–אָֽוֶן: אֲשֶֽׁר–קֻמְּט֥וּ וְלֹא–עֵ֑ת נָ֝הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם: הָאֹמְרִ֣ים לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וּמַה–יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ: וְה֤וּא מִלֵּ֣א בָתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב וַעֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי: יִרְא֣וּ צַדִּיקִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְ֝נָקִ֗י יִלְעַג–לָֽמוֹ: אִם–לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ וְ֝יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ: הַסְכֶּן–נָ֣א עִמּ֑וֹ וּשְׁלם בָּ֝הֶ֗ם תְּֽבוֹאַתְךָ֥ טוֹבָֽה: קַח–נָ֣א מִפִּ֣יו תּוֹרָ֑ה וְשִׂ֥ים אֲ֝מָרָ֗יו בִּלְבָבֶֽךָ: אִם–תָּשׁ֣וּב עַד–שַׁ֭דַּי תִּבָּנֶ֑ה תַּרְחִ֥יק עַ֝וְלָ֗ה מֵאָהֳלֶֽךָ: וְשִׁית–עַל–עָפָ֥ר בָּ֑צֶר וּבְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר: וְהָיָ֣ה שַׁדַּ֣י בְּצָרֶ֑יךָ וְכֶ֖סֶף תּוֹעָפ֣וֹת לָֽךְ: כִּי–אָ֭ז עַל–שַׁדַּ֣י תִּתְעַנָּ֑ג וְתִשָּׂ֖א אֶל–אֱל֣וֹהַּ פָּנֶֽיךָ: תַּעְתִּ֣יר אֵ֭לָיו וְיִשְׁמָעֶ֑ךָּ וּנְדָרֶ֥יךָ תְשַׁלֵּֽם: וְֽתִגְזַר–א֖וֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל–דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַֽהּ אֽוֹר: כִּֽי–הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ: יְֽמַלֵּ֥ט אִֽי–נָקִ֑י וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבֹ֣ר כַּפֶּֽיךָ:
לא מנוקד:
א ויען, אליפז התמני; ויאמר.
ב הלאל יסכן-גבר– כי-יסכן עלימו משכיל.
ג החפץ לשדי, כי תצדק; ואם-בצע, כי-תתם דרכיך.
ד המיראתך יכיחך; יבוא עמך, במשפט.
ה הלא רעתך רבה; ואין-קץ, לעונתיך.
ו כי-תחבל אחיך חנם; ובגדי ערומים תפשיט.
ז לא-מים, עיף תשקה; ומרעב, תמנע-לחם.
ח ואיש זרוע, לו הארץ; ונשוא פנים, ישב בה.
ט אלמנות, שלחת ריקם; וזרעות יתמים ידכא.
י על-כן, סביבותיך פחים; ויבהלך, פחד פתאם.
יא או-חשך לא-תראה; ושפעת-מים תכסך.
יב הלא-אלוה, גבה שמים; וראה ראש כוכבים כי-רמו.
יג ואמרת, מה-ידע אל; הבעד ערפל ישפוט.
יד עבים סתר-לו, ולא יראה; וחוג שמים, יתהלך.
טו הארח עולם תשמור– אשר דרכו מתי-און.
טז אשר-קמטו ולא-עת; נהר, יוצק יסודם.
יז האמרים לאל, סור ממנו; ומה-יפעל שדי למו.
יח והוא מלא בתיהם טוב; ועצת רשעים, רחקה מני.
יט יראו צדיקים וישמחו; ונקי, ילעג-למו.
כ אם-לא נכחד קימנו; ויתרם, אכלה אש.
כא הסכן-נא עמו ושלם; בהם, תבואתך טובה.
כב קח-נא מפיו תורה; ושים אמריו, בלבבך.
כג אם-תשוב עד-שדי, תבנה; תרחיק עולה, מאהלך.
כד ושית-על-עפר בצר; וכצור נחלים אופיר.
כה והיה שדי בצריך; וכסף תועפות לך.
כו כי-אז, על-שדי תתענג; ותשא אל-אלוה פניך.
כז תעתיר אליו, וישמעך; ונדריך תשלם.
כח ותגזר-אמר, ויקם לך; ועל-דרכיך, נגה אור.
כט כי-השפילו, ותאמר גוה; ושח עינים יושע.
ל ימלט אי-נקי; ונמלט, בבר כפיך.
|
|