9.6- שמואל- מלכות דוד- חלוקה לפרשות- פרשת דוד ואבשלום.

שמואל- מלכות דוד- ללא חלוקה לפרשות.
פרשת- אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל.	פרשת- מִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה.	פרשת- הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד.	פרשת- שְׁלֹמֹ֔ה.
פרשת- אַבְשָׁל֧וֹם ואַמְנ֥וֹן.	פרשת- דוד ואבשלום.	פרשת- עיר ואם בישראל.	פרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים .

פרשת דוד ואבשלום.

וַֽיְהִי֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיַּ֤עַשׂ לוֹ֙ אַבְשָׁל֔וֹם מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו: וְהִשְׁכִּים֙ אַבְשָׁל֔וֹם וְעָמַ֕ד עַל–יַ֖ד דֶּ֣רֶךְ הַשָּׁ֑עַר וַיְהִ֡י כָּל–הָאִ֣ישׁ אֲשֶֽׁר–יִהְיֶה–לּוֹ–רִיב֩ לָב֨וֹא אֶל–הַמֶּ֜לֶךְ לַמִּשְׁפָּ֗ט וַיִּקְרָ֨א אַבְשָׁל֤וֹם אֵלָיו֙ וַיֹּ֗אמֶר אֵֽי–מִזֶּ֥ה עִיר֙ אַ֔תָּה וַיֹּ֕אמֶר מֵאַחַ֥ד שִׁבְטֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל עַבְדֶּֽךָ: וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אַבְשָׁל֔וֹם רְאֵ֥ה דְבָרֶ֖ךָ טוֹבִ֣ים וּנְכֹחִ֑ים וְשֹׁמֵ֥עַ אֵין–לְךָ֖ מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם מִי–יְשִׂמֵ֥נִי שֹׁפֵ֖ט בָּאָ֑רֶץ וְעָלַ֗י יָב֥וֹא כָּל–אִ֛ישׁ אֲשֶֽׁר–יִהְיֶה–לּוֹ–רִ֥יב וּמִשְׁפָּ֖ט וְהִצְדַּקְתִּֽיו: וְהָיָה֙ בִּקְרָב–אִ֔ישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֖ת ל֑וֹ וְשָׁלַ֧ח אֶת–יָד֛וֹ וְהֶחֱזִ֥יק ל֖וֹ וְנָ֥שַׁק לֽוֹ: וַיַּ֨עַשׂ אַבְשָׁל֜וֹם כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר–יָבֹ֥אוּ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֶל–הַמֶּ֑לֶךְ וַיְגַנֵּב֙ אַבְשָׁל֔וֹם אֶת–לֵ֖ב אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וַאֲשַׁלֵּ֛ם אֶת–נִדְרִ֛י אֲשֶׁר–נָדַ֥רְתִּי לַֽיהוָ֖ה בְּחֶבְרֽוֹן: כִּי–נֵ֙דֶר֙ נָדַ֣ר עַבְדְּךָ֔ בְּשִׁבְתִּ֥י בִגְשׁ֛וּר בַּאֲרָ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם-(ישיב) יָשׁ֨וֹב יְשִׁיבֵ֤נִי יְהוָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעָבַדְתִּ֖י אֶת–יְהוָֽה: וַיֹּֽאמֶר–ל֥וֹ הַמֶּ֖לֶךְ לֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וַיָּ֖קָם וַיֵּ֥לֶךְ חֶבְרֽוֹנָה: וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְשָׁלוֹם֙ מְרַגְּלִ֔ים בְּכָל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּשָׁמְעֲכֶם֙ אֶת–ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וַאֲמַרְתֶּ֕ם מָלַ֥ךְ אַבְשָׁל֖וֹם בְּחֶבְרֽוֹן: וְאֶת–אַבְשָׁל֗וֹם הָלְכ֞וּ מָאתַ֤יִם אִישׁ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם קְרֻאִ֖ים וְהֹלְכִ֣ים לְתֻמָּ֑ם וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כָּל–דָּבָֽר: וַיִּשְׁלַ֣ח אַ֠בְשָׁלוֹם אֶת–אֲחִיתֹ֨פֶל הַגִּֽילֹנִ֜י יוֹעֵ֣ץ דָּוִ֗ד מֵֽעִירוֹ֙ מִגִּלֹ֔ה בְּזָבְח֖וֹ אֶת–הַזְּבָחִ֑ים וַיְהִ֤י הַקֶּ֙שֶׁר֙ אַמִּ֔ץ וְהָעָ֛ם הוֹלֵ֥ךְ וָרָ֖ב אֶת–אַבְשָׁלֽוֹם: וַיָּבֹא֙ הַמַּגִּ֔יד אֶל–דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הָיָ֛ה לֶב–אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם: וַיֹּ֣אמֶר דָּ֠וִד לְכָל–עֲבָדָ֨יו אֲשֶׁר–אִתּ֤וֹ בִירוּשָׁלִַ֙ם֙ ק֣וּמוּ וְנִבְרָ֔חָה כִּ֛י לֹא–תִֽהְיֶה–לָּ֥נוּ פְלֵיטָ֖ה מִפְּנֵ֣י אַבְשָׁל֑וֹם מַהֲר֣וּ לָלֶ֗כֶת פֶּן–יְמַהֵ֤ר וְהִשִּׂגָ֙נוּ֙ וְהִדִּ֤יחַ עָלֵ֙ינוּ֙ אֶת–הָ֣רָעָ֔ה וְהִכָּ֥ה הָעִ֖יר לְפִי–חָֽרֶב: וַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי–הַמֶּ֖לֶךְ אֶל–הַמֶּ֑לֶךְ כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר–יִבְחַ֛ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הִנֵּ֥ה עֲבָדֶֽיךָ: וַיֵּצֵ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל–בֵּית֖וֹ בְּרַגְלָ֑יו וַיַּעֲזֹ֣ב הַמֶּ֗לֶךְ אֵ֣ת עֶ֧שֶׂר נָשִׁ֛ים פִּֽלַגְשִׁ֖ים לִשְׁמֹ֥ר הַבָּֽיִת: וַיֵּצֵ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל–הָעָ֖ם בְּרַגְלָ֑יו וַיַּעַמְד֖וּ בֵּ֥ית הַמֶּרְחָֽק: וְכָל–עֲבָדָיו֙ עֹבְרִ֣ים עַל–יָד֔וֹ וְכָל–הַכְּרֵתִ֖י וְכָל–הַפְּלֵתִ֑י וְכָֽל–הַגִּתִּ֞ים שֵׁשׁ–מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ אֲשֶׁר–בָּ֤אוּ בְרַגְלוֹ֙ מִגַּ֔ת עֹבְרִ֖ים עַל–פְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–אִתַּ֣י הַגִּתִּ֔י לָ֧מָּה תֵלֵ֛ךְ גַּם–אַתָּ֖ה אִתָּ֑נוּ שׁ֣וּב וְשֵׁ֤ב עִם–הַמֶּ֙לֶךְ֙ כִּֽי–נָכְרִ֣י אַ֔תָּה וְגַם–גֹּלֶ֥ה אַתָּ֖ה לִמְקוֹמֶֽךָ: תְּמ֣וֹל | בּוֹאֶ֗ךָ וְהַיּ֞וֹם (אנועך) אֲנִֽיעֲךָ֤ עִמָּ֙נוּ֙ לָלֶ֔כֶת וַאֲנִ֣י הוֹלֵ֔ךְ עַ֥ל אֲשֶׁר–אֲנִ֖י הוֹלֵ֑ךְ שׁ֣וּב וְהָשֵׁ֧ב אֶת–אַחֶ֛יךָ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: וַיַּ֧עַן אִתַּ֛י אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי–יְהוָ֗ה וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י אִם–בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶה–שָּׁ֣ם | אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ אִם–לְמָ֙וֶת֙ אִם–לְחַיִּ֔ים כִּי–שָׁ֖ם יִהְיֶ֥ה עַבְדֶּֽךָ: וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל–אִתַּ֖י לֵ֣ךְ וַעֲבֹ֑ר וַֽיַּעֲבֹ֞ר אִתַּ֤י הַגִּתִּי֙ וְכָל–אֲנָשָׁ֔יו וְכָל–הַטַּ֖ף אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ: וְכָל–הָאָ֗רֶץ בּוֹכִים֙ ק֣וֹל גָּד֔וֹל וְכָל–הָעָ֖ם עֹֽבְרִ֑ים וְהַמֶּ֗לֶךְ עֹבֵר֙ בְּנַ֣חַל קִדְר֔וֹן וְכָל–הָעָם֙ עֹבְרִ֔ים עַל–פְּנֵי–דֶ֖רֶךְ אֶת–הַמִּדְבָּֽר: וְהִנֵּ֨ה גַם–צָד֜וֹק וְכָֽל–הַלְוִיִּ֣ם אִתּ֗וֹ נֹֽשְׂאִים֙ אֶת–אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֙קוּ֙ אֶת–אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּ֖עַל אֶבְיָתָ֑ר עַד–תֹּ֥ם כָּל–הָעָ֖ם לַעֲב֥וֹר מִן–הָעִֽיר: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצָד֔וֹק הָשֵׁ֛ב אֶת–אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים הָעִ֑יר אִם–אֶמְצָ֥א חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וֶהֱשִׁבַ֕נִי וְהִרְאַ֥נִי אֹת֖וֹ וְאֶת–נָוֵֽהוּ: וְאִם֙ כֹּ֣ה יֹאמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי בָּ֑ךְ הִנְנִ֕י יַֽעֲשֶׂה–לִּ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר ט֖וֹב בְּעֵינָֽיו: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֔ן הֲרוֹאֶ֣ה אַתָּ֔ה שֻׁ֥בָה הָעִ֖יר בְּשָׁל֑וֹם וַאֲחִימַ֨עַץ בִּנְךָ֜ וִיהוֹנָתָ֧ן בֶּן–אֶבְיָתָ֛ר שְׁנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אִתְּכֶֽם: רְאוּ֙ אָנֹכִ֣י מִתְמַהְמֵ֔הַּ (בעברות) בְּעַֽרְב֖וֹת הַמִּדְבָּ֑ר עַ֣ד בּ֥וֹא דָבָ֛ר מֵעִמָּכֶ֖ם לְהַגִּ֥יד לִֽי: וַיָּ֨שֶׁב צָד֧וֹק וְאֶבְיָתָ֛ר אֶת–אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם: וְדָוִ֡ד עֹלֶה֩ בְמַעֲלֵ֨ה הַזֵּיתִ֜ים עֹלֶ֣ה | וּבוֹכֶ֗ה וְרֹ֥אשׁ לוֹ֙ חָפ֔וּי וְה֖וּא הֹלֵ֣ךְ יָחֵ֑ף וְכָל–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–אִתּ֗וֹ חָפוּ֙ אִ֣ישׁ רֹאשׁ֔וֹ וְעָל֥וּ עָלֹ֖ה וּבָכֹֽה: וְדָוִד֙ הִגִּ֣יד לֵאמֹ֔ר אֲחִיתֹ֥פֶל בַּקֹּשְׁרִ֖ים עִם–אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד סַכֶּל–נָ֛א אֶת–עֲצַ֥ת אֲחִיתֹ֖פֶל יְהוָֽה: וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד–הָרֹ֔אשׁ אֲשֶֽׁר–יִשְׁתַּחֲוֶ֥ה שָׁ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וְהִנֵּ֤ה לִקְרָאתוֹ֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י קָר֙וּעַ֙ כֻּתָּנְתּ֔וֹ וַאֲדָמָ֖ה עַל–רֹאשֽׁוֹ: וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דָּוִ֑ד אִ֚ם עָבַ֣רְתָּ אִתִּ֔י וְהָיִ֥תָ עָלַ֖י לְמַשָּֽׂא: וְאִם–הָעִ֣יר תָּשׁ֗וּב וְאָמַרְתָּ֤ לְאַבְשָׁלוֹם֙ עַבְדְּךָ֙ אֲנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶֽהְיֶ֔ה עֶ֣בֶד אָבִ֤יךָ וַֽאֲנִי֙ מֵאָ֔ז וְעַתָּ֖ה וַאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ וְהֵפַרְתָּ֣ה לִ֔י אֵ֖ת עֲצַ֥ת אֲחִיתֹֽפֶל: וַהֲל֤וֹא עִמְּךָ֙ שָׁ֔ם צָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּהֲנִ֑ים וְהָיָ֗ה כָּל–הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁמַע֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ תַּגִּ֕יד לְצָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּהֲנִֽים: הִנֵּה–שָׁ֤ם עִמָּם֙ שְׁנֵ֣י בְנֵיהֶ֔ם אֲחִימַ֣עַץ לְצָד֔וֹק וִיהוֹנָתָ֖ן לְאֶבְיָתָ֑ר וּשְׁלַחְתֶּ֤ם בְּיָדָם֙ אֵלַ֔י כָּל–דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁמָֽעוּ: וַיָּבֹ֥א חוּשַׁ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד הָעִ֑יר וְאַבְשָׁלֹ֔ם יָבֹ֖א יְרוּשָׁלִָֽם:

וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי–בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן: וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל–צִיבָ֖א מָה–אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית–הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב (ולהלחם) וְהַלֶּ֤חֶם וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן–אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל–הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי–בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא–חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד–בַּֽחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית–שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן–גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל: וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת–דָּוִ֔ד וְאֶת–כָּל–עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל–הָעָם֙ וְכָל–הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ: וְכֹֽה–אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל: הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל | דְּמֵ֣י בֵית–שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֙כְתָּ֙ (תחתו) תַּחְתָּ֔יו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת–הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה: וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן–צְרוּיָה֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת–אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה–נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת–רֹאשֽׁוֹ: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה–לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כֹּ֣ה יְקַלֵּ֗ל כִּ֤י יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת–דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן: וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל–אֲבִישַׁי֙ וְאֶל–כָּל–עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר–יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת–נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי–עַתָּ֜ה בֶּן–הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר–ל֖וֹ יְהוָֽה: אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה (בעוני) בְּעֵינִ֑י וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר: וַיָּבֹ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל–הָעָ֥ם אֲשֶׁר–אִתּ֖וֹ עֲיֵפִ֑ים וַיִּנָּפֵ֖שׁ שָֽׁם: וְאַבְשָׁל֗וֹם וְכָל–הָעָם֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖אוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וַאֲחִיתֹ֖פֶל אִתּֽוֹ: וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר–בָּ֞א חוּשַׁ֧י הָאַרְכִּ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד אֶל–אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֤אמֶר חוּשַׁי֙ אֶל–אַבְשָׁלֹ֔ם יְחִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל–חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת–רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא–הָלַ֖כְתָּ אֶת–רֵעֶֽךָ: וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל–אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל–אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל (לא) ל֥וֹ אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב: וְהַשֵּׁנִ֗ית לְמִי֙ אֲנִ֣י אֶֽעֱבֹ֔ד הֲל֖וֹא לִפְנֵ֣י בְנ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָבַ֙דְתִּי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כֵּ֖ן אֶהְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ: וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל–אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה–נַּעֲשֶֽׂה: וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל–אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל–פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל–יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי–נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת–אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל–אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ: וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל–הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל–פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל–יִשְׂרָאֵֽל: וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל–אִ֖ישׁ בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל–עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם–לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם:

וַיֹּ֥אמֶר אֲחִיתֹ֖פֶל אֶל–אַבְשָׁלֹ֑ם אֶבְחֲרָ֣ה נָּ֗א שְׁנֵים–עָשָׂ֥ר אֶ֙לֶף֙ אִ֔ישׁ וְאָק֛וּמָה וְאֶרְדְּפָ֥ה אַחֲרֵי–דָוִ֖ד הַלָּֽיְלָה: וְאָב֣וֹא עָלָ֗יו וְה֤וּא יָגֵ֙עַ֙ וּרְפֵ֣ה יָדַ֔יִם וְהַֽחֲרַדְתִּ֣י אֹת֔וֹ וְנָ֖ס כָּל–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–אִתּ֑וֹ וְהִכֵּיתִ֥י אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ לְבַדּֽוֹ: וְאָשִׁ֥יבָה כָל–הָעָ֖ם אֵלֶ֑יךָ כְּשׁ֣וּב הַכֹּ֔ל הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֔שׁ כָּל–הָעָ֖ם יִהְיֶ֥ה שָׁלֽוֹם: וַיִּישַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אַבְשָׁלֹ֑ם וּבְעֵינֵ֖י כָּל–זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם קְרָ֣א נָ֔א גַּ֖ם לְחוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֑י וְנִשְׁמְעָ֥ה מַה–בְּפִ֖יו גַּם–הֽוּא: וַיָּבֹ֣א חוּשַׁי֮ אֶל–אַבְשָׁלוֹם֒ וַיֹּאמֶר֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ דִּבֶּ֣ר אֲחִיתֹ֔פֶל הֲנַעֲשֶׂ֖ה אֶת–דְּבָר֑וֹ אִם–אַ֖יִן אַתָּ֥ה דַבֵּֽר: וַיֹּ֥אמֶר חוּשַׁ֖י אֶל–אַבְשָׁל֑וֹם לֹֽא–טוֹבָ֧ה הָעֵצָ֛ה אֲשֶׁר–יָעַ֥ץ אֲחִיתֹ֖פֶל בַּפַּ֥עַם הַזֹּֽאת: וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אַתָּ֣ה יָ֠דַעְתָּ אֶת–אָבִ֨יךָ וְאֶת–אֲנָשָׁ֜יו כִּ֧י גִבֹּרִ֣ים הֵ֗מָּה וּמָרֵ֥י נֶ֙פֶשׁ֙ הֵ֔מָּה כְּדֹ֥ב שַׁכּ֖וּל בַּשָּׂדֶ֑ה וְאָבִ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א יָלִ֖ין אֶת–הָעָֽם: הִנֵּ֨ה עַתָּ֤ה הֽוּא–נֶחְבָּא֙ בְּאַחַ֣ת הַפְּחָתִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ד הַמְּקוֹמֹ֑ת וְהָיָ֗ה כִּנְפֹ֤ל בָּהֶם֙ בַּתְּחִלָּ֔ה וְשָׁמַ֤ע הַשֹּׁמֵ֙עַ֙ וְאָמַ֔ר הָֽיְתָה֙ מַגֵּפָ֔ה בָּעָ֕ם אֲשֶׁ֖ר אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֹֽם: וְה֣וּא גַם–בֶּן–חַ֗יִל אֲשֶׁ֥ר לִבּ֛וֹ כְּלֵ֥ב הָאַרְיֵ֖ה הִמֵּ֣ס יִמָּ֑ס כִּֽי–יֹדֵ֤עַ כָּל–יִשְׂרָאֵל֙ כִּי–גִבּ֣וֹר אָבִ֔יךָ וּבְנֵי–חַ֖יִל אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ: כִּ֣י יָעַ֗צְתִּי הֵ֠אָסֹף יֵאָסֵ֨ף עָלֶ֤יךָ כָל–יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד–בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע כַּח֥וֹל אֲשֶׁר–עַל–הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וּפָנֶ֥יךָ הֹלְכִ֖ים בַּקְרָֽב: וּבָ֣אנוּ אֵלָ֗יו (באחת) בְּאַחַ֤ד הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֣א שָׁ֔ם וְנַ֣חְנוּ עָלָ֔יו כַּאֲשֶׁ֛ר יִפֹּ֥ל הַטַּ֖ל עַל–הָאֲדָמָ֑ה וְלֹֽא–נ֥וֹתַר בּ֛וֹ וּבְכָל–הָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר–אִתּ֖וֹ גַּם–אֶחָֽד: וְאִם–אֶל–עִיר֙ יֵֽאָסֵ֔ף וְהִשִּׂ֧יאוּ כָֽל–יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל–הָעִ֥יר הַהִ֖יא חֲבָלִ֑ים וְסָחַ֤בְנוּ אֹתוֹ֙ עַד–הַנַּ֔חַל עַ֛ד אֲשֶֽׁר–לֹא–נִמְצָ֥א שָׁ֖ם גַּם–צְרֽוֹר: וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל–אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיהוָ֣ה צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת–עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְהוָ֛ה אֶל–אַבְשָׁל֖וֹם אֶת–הָרָעָֽה: וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אֶל–צָד֤וֹק וְאֶל–אֶבְיָתָר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים כָּזֹ֣את וְכָזֹ֗את יָעַ֤ץ אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶת–אַבְשָׁלֹ֔ם וְאֵ֖ת זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את יָעַ֥צְתִּי אָֽנִי: וְעַתָּ֡ה שִׁלְח֣וּ מְהֵרָה֩ וְהַגִּ֨ידוּ לְדָוִ֜ד לֵאמֹ֗ר אַל–תָּ֤לֶן הַלַּ֙יְלָה֙ בְּעַֽרְב֣וֹת הַמִּדְבָּ֔ר וְגַ֖ם עָב֣וֹר תַּעֲב֑וֹר פֶּ֚ן יְבֻלַּ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל–הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ: וִיהוֹנָתָ֨ן וַאֲחִימַ֜עַץ עֹמְדִ֣ים בְּעֵין–רֹגֵ֗ל וְהָלְכָ֤ה הַשִּׁפְחָה֙ וְהִגִּ֣ידָה לָהֶ֔ם וְהֵם֙ יֵֽלְכ֔וּ וְהִגִּ֖ידוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד כִּ֣י לֹ֥א יוּכְל֛וּ לְהֵרָא֖וֹת לָב֥וֹא הָעִֽירָה: וַיַּ֤רְא אֹתָם֙ נַ֔עַר וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְשָׁלֹ֑ם וַיֵּלְכוּ֩ שְׁנֵיהֶ֨ם מְהֵרָ֜ה וַיָּבֹ֣אוּ | אֶל–בֵּֽית–אִ֣ישׁ בְּבַחוּרִ֗ים וְל֥וֹ בְאֵ֛ר בַּחֲצֵר֖וֹ וַיֵּ֥רְדוּ שָֽׁם: וַתִּקַּ֣ח הָאִשָּׁ֗ה וַתִּפְרֹ֤שׂ אֶת–הַמָּסָךְ֙ עַל–פְּנֵ֣י הַבְּאֵ֔ר וַתִּשְׁטַ֥ח עָלָ֖יו הָֽרִפ֑וֹת וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע דָּבָֽר: וַיָּבֹ֣אוּ עַבְדֵי֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶֽל–הָאִשָּׁ֜ה הַבַּ֗יְתָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַיֵּ֗ה אֲחִימַ֙עַץ֙ וִיה֣וֹנָתָ֔ן וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָֽאִשָּׁ֔ה עָבְר֖וּ מִיכַ֣ל הַמָּ֑יִם וַיְבַקְשׁוּ֙ וְלֹ֣א מָצָ֔אוּ וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם: וַיְהִ֣י | אַחֲרֵ֣י לֶכְתָּ֗ם וַֽיַּעֲלוּ֙ מֵֽהַבְּאֵ֔ר וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיֹּאמְר֣וּ אֶל–דָּוִ֗ד ק֣וּמוּ וְעִבְר֤וּ מְהֵרָה֙ אֶת–הַמַּ֔יִם כִּי–כָ֛כָה יָעַ֥ץ עֲלֵיכֶ֖ם אֲחִיתֹֽפֶל: וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וְכָל–הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּעַבְר֖וּ אֶת–הַיַּרְדֵּ֑ן עַד–א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר עַד–אַחַד֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא–עָבַ֖ר אֶת–הַיַּרְדֵּֽן: וַאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹ֣א נֶעֶשְׂתָה֮ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲבֹ֣שׁ אֶֽת–הַחֲמ֗וֹר וַיָּ֜קָם וַיֵּ֤לֶךְ אֶל–בֵּיתוֹ֙ אֶל–עִיר֔וֹ וַיְצַ֥ו אֶל–בֵּית֖וֹ וַיֵּחָנַ֑ק וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקֶ֥בֶר אָבִֽיו: וְדָוִ֖ד בָּ֣א מַחֲנָ֑יְמָה וְאַבְשָׁלֹ֗ם עָבַר֙ אֶת–הַיַּרְדֵּ֔ן ה֕וּא וְכָל–אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ: וְאֶת–עֲמָשָׂ֗א שָׂ֧ם אַבְשָׁלֹ֛ם תַּ֥חַת יוֹאָ֖ב עַל–הַצָּבָ֑א וַעֲמָשָׂ֣א בֶן–אִ֗ישׁ וּשְׁמוֹ֙ יִתְרָ֣א הַיִּשְׂרְאֵלִ֔י אֲשֶׁר–בָּא֙ אֶל–אֲבִיגַ֣ל בַּת–נָחָ֔שׁ אֲח֥וֹת צְרוּיָ֖ה אֵ֥ם יוֹאָֽב: וַיִּ֤חַן יִשְׂרָאֵל֙ וְאַבְשָׁלֹ֔ם אֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד: וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא דָוִ֖ד מַחֲנָ֑יְמָה וְשֹׁבִ֨י בֶן–נָחָ֜שׁ מֵרַבַּ֣ת בְּנֵֽי–עַמּ֗וֹן וּמָכִ֤יר בֶּן–עַמִּיאֵל֙ מִלֹּ֣א דְבָ֔ר וּבַרְזִלַּ֥י הַגִּלְעָדִ֖י מֵרֹגְלִֽים: מִשְׁכָּ֤ב וְסַפּוֹת֙ וּכְלִ֣י יוֹצֵ֔ר וְחִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְקֶ֣מַח וְקָלִ֑י וּפ֥וֹל וַעֲדָשִׁ֖ים וְקָלִֽי: וּדְבַ֣שׁ וְחֶמְאָ֗ה וְצֹאן֙ וּשְׁפ֣וֹת בָּקָ֔ר הִגִּ֧ישׁוּ לְדָוִ֛ד וְלָעָ֥ם אֲשֶׁר–אִתּ֖וֹ לֶאֱכ֑וֹל כִּ֣י אָמְר֔וּ הָעָ֗ם רָעֵ֛ב וְעָיֵ֥ף וְצָמֵ֖א בַּמִּדְבָּֽר:

וַיִּפְקֹ֣ד דָּוִ֔ד אֶת–הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיָּ֣שֶׂם עֲלֵיהֶ֔ם שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת: וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד יוֹאָב֙ וְ֠הַשְּׁלִשִׁית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם: וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם לֹ֣א תֵצֵ֗א כִּי֩ אִם–נֹ֨ס נָנ֜וּס לֹא–יָשִׂ֧ימוּ אֵלֵ֣ינוּ לֵ֗ב וְאִם–יָמֻ֤תוּ חֶצְיֵ֙נוּ֙ לֹֽא–יָשִׂ֤ימוּ אֵלֵ֙ינוּ֙ לֵ֔ב כִּֽי–עַתָּ֥ה כָמֹ֖נוּ עֲשָׂרָ֣ה אֲלָפִ֑ים וְעַתָּ֣ה ט֔וֹב כִּי–תִֽהְיֶה–לָּ֥נוּ מֵעִ֖יר (לעזיר) לַעְזֽוֹר: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר–יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכָל–הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים: וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת–י֠וֹאָב וְאֶת–אֲבִישַׁ֤י וְאֶת–אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר לְאַט–לִ֖י לַנַּ֣עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וְכָל–הָעָ֣ם שָׁמְע֗וּ בְּצַוֹּ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ אֶת–כָּל–הַשָּׂרִ֖ים עַל–דְּבַ֥ר אַבְשָׁלֽוֹם: וַיֵּצֵ֥א הָעָ֛ם הַשָּׂדֶ֖ה לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה בְּיַ֥עַר אֶפְרָֽיִם: וַיִּנָּ֤גְפוּ שָׁם֙ עַ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַתְּהִי–שָׁ֞ם הַמַּגֵּפָ֧ה גְדוֹלָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף: וַתְּהִי–שָׁ֧ם הַמִּלְחָמָ֛ה (נפצית) נָפֹ֖צֶת עַל–פְּנֵ֣י כָל–הָאָ֑רֶץ וַיֶּ֤רֶב הַיַּ֙עַר֙ לֶאֱכֹ֣ל בָּעָ֔ם מֵאֲשֶׁ֥ר אָכְלָ֛ה הַחֶ֖רֶב בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: וַיִּקָּרֵא֙ אַבְשָׁל֔וֹם לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וְאַבְשָׁל֞וֹם רֹכֵ֣ב עַל–הַפֶּ֗רֶד וַיָּבֹ֣א הַפֶּ֡רֶד תַּ֣חַת שׂוֹבֶךְ֩ הָאֵלָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה וַיֶּחֱזַ֧ק רֹאשׁ֣וֹ בָאֵלָ֗ה וַיֻּתַּן֙ בֵּ֤ין הַשָּׁמַ֙יִם֙ וּבֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְהַפֶּ֥רֶד אֲשֶׁר–תַּחְתָּ֖יו עָבָֽר: וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד וַיַּגֵּ֖ד לְיוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ רָאִ֣יתִי אֶת–אַבְשָׁלֹ֔ם תָּל֖וּי בָּאֵלָֽה: וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָאִישׁ֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ וְהִנֵּ֣ה רָאִ֔יתָ וּמַדּ֛וּעַ לֹֽא–הִכִּית֥וֹ שָׁ֖ם אָ֑רְצָה וְעָלַ֗י לָ֤תֶת לְךָ֙ עֲשָׂ֣רָה כֶ֔סֶף וַחֲגֹרָ֖ה אֶחָֽת: וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ אֶל–יוֹאָ֔ב (ולא) וְל֨וּא אָנֹכִ֜י שֹׁקֵ֤ל עַל–כַּפַּי֙ אֶ֣לֶף כֶּ֔סֶף לֹֽא–אֶשְׁלַ֥ח יָדִ֖י אֶל–בֶּן–הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י בְאָזְנֵ֜ינוּ צִוָּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ אֹ֠תְךָ וְאֶת–אֲבִישַׁ֤י וְאֶת–אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר שִׁמְרוּ–מִ֕י בַּנַּ֖עַר בְּאַבְשָׁלֽוֹם: אֽוֹ–עָשִׂ֤יתִי בְנַפְשִׁי֙ שֶׁ֔קֶר וְכָל–דָּבָ֖ר לֹא–יִכָּחֵ֣ד מִן–הַמֶּ֑לֶךְ וְאַתָּ֖ה תִּתְיַצֵּ֥ב מִנֶּֽגֶד: וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב לֹא–כֵ֖ן אֹחִ֣ילָה לְפָנֶ֑יךָ וַיִּקַּח֩ שְׁלֹשָׁ֨ה שְׁבָטִ֜ים בְּכַפּ֗וֹ וַיִּתְקָעֵם֙ בְּלֵ֣ב אַבְשָׁל֔וֹם עוֹדֶ֥נּוּ חַ֖י בְּלֵ֥ב הָאֵלָֽה: וַיָּסֹ֙בּוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֣י יוֹאָ֑ב וַיַּכּ֥וּ אֶת–אַבְשָׁל֖וֹם וַיְמִיתֻֽהוּ: וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּ֣שָׁב הָעָ֔ם מִרְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי–חָשַׂ֥ךְ יוֹאָ֖ב אֶת–הָעָֽם: וַיִּקְח֣וּ אֶת–אַבְשָׁל֗וֹם וַיַּשְׁלִ֨יכוּ אֹת֤וֹ בַיַּ֙עַר֙ אֶל–הַפַּ֣חַת הַגָּד֔וֹל וַיַּצִּ֧בוּ עָלָ֛יו גַּל–אֲבָנִ֖ים גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד וְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖סוּ אִ֥ישׁ (לאהלו) לְאֹהָלָֽיו: וְאַבְשָׁלֹ֣ם לָקַ֗ח וַיַּצֶּב–ל֤וֹ (בחיו) בְחַיָּיו֙ אֶת–מַצֶּ֙בֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעֵֽמֶק–הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֤י אָמַר֙ אֵֽין–לִ֣י בֵ֔ן בַּעֲב֖וּר הַזְכִּ֣יר שְׁמִ֑י וַיִּקְרָ֤א לַמַּצֶּ֙בֶת֙ עַל–שְׁמ֔וֹ וַיִּקָּ֤רֵא לָהּ֙ יַ֣ד אַבְשָׁלֹ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַאֲחִימַ֤עַץ בֶּן–צָדוֹק֙ אָמַ֔ר אָר֣וּצָה נָּ֔א וַאֲבַשְּׂרָ֖ה אֶת–הַמֶּ֑לֶךְ כִּי–שְׁפָט֥וֹ יְהוָ֖ה מִיַּ֥ד אֹיְבָֽיו: וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יוֹאָ֗ב לֹא֩ אִ֨ישׁ בְּשֹׂרָ֤ה אַתָּה֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבִשַּׂרְתָּ֖ בְּי֣וֹם אַחֵ֑ר וְהַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ לֹ֣א תְבַשֵּׂ֔ר כִּֽי-(על) עַל–כֵּ֥ן בֶּן–הַמֶּ֖לֶךְ מֵֽת: וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַכּוּשִׁ֔י לֵ֛ךְ הַגֵּ֥ד לַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֑יתָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ כוּשִׁ֛י לְיוֹאָ֖ב וַיָּרֹֽץ: וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד אֲחִימַ֤עַץ בֶּן–צָדוֹק֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל–יוֹאָ֔ב וִ֣יהִי מָ֔ה אָרֻֽצָה–נָּ֥א גַם–אָ֖נִי אַחֲרֵ֣י הַכּוּשִׁ֑י וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָֽמָּה–זֶּ֞ה אַתָּ֥ה רָץ֙ בְּנִ֔י וּלְכָ֖ה אֵין–בְּשׂוֹרָ֥ה מֹצֵֽאת: וִיהִי–מָ֣ה אָר֔וּץ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ר֑וּץ וַיָּ֤רָץ אֲחִימַ֙עַץ֙ דֶּ֣רֶךְ הַכִּכָּ֔ר וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֶת–הַכּוּשִֽׁי: וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין–שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל–גַּ֤ג הַשַּׁ֙עַר֙ אֶל–הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת–עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה–אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ: וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ וַיַּגֵּ֣ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ אִם–לְבַדּ֖וֹ בְּשׂוֹרָ֣ה בְּפִ֑יו וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְקָרֵֽב: וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֮ אִישׁ–אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל–הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה–אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם–זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר: וַיֹּ֙אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת–מְרוּצַ֣ת הָרִאשׁ֔וֹן כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן–צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אִֽישׁ–ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל–בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא: וַיִּקְרָ֣א אֲחִימַ֗עַץ וַיֹּ֤אמֶר אֶל הַמֶּ֙לֶךְ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה וַיֹּ֗אמֶר בָּרוּךְ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֤ר סִגַּר֙ אֶת הָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר נָשְׂא֥וּ אֶת יָדָ֖ם בַּֽאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ שָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר אֲחִימַ֡עַץ רָאִיתִי֩ הֶהָמ֨וֹן הַגָּד֜וֹל לִ֠שְׁלֹחַ אֶת–עֶ֨בֶד הַמֶּ֤לֶךְ יוֹאָב֙ וְאֶת–עַבְדֶּ֔ךָ וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מָֽה: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ סֹ֖ב הִתְיַצֵּ֣ב כֹּ֑ה וַיִּסֹּ֖ב וַֽיַּעֲמֹֽד: וְהִנֵּ֥ה הַכּוּשִׁ֖י בָּ֑א וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִתְבַּשֵּׂר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי–שְׁפָטְךָ֤ יְהוָה֙ הַיּ֔וֹם מִיַּ֖ד כָּל–הַקָּמִ֥ים עָלֶֽיךָ: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–הַכּוּשִׁ֔י הֲשָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִהְי֤וּ כַנַּ֙עַר֙ אֹֽיְבֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר–קָ֥מוּ עָלֶ֖יךָ לְרָעָֽה:

וַיִּרְגַּ֣ז הַמֶּ֗לֶךְ וַיַּ֛עַל עַל–עֲלִיַּ֥ת הַשַּׁ֖עַר וַיֵּ֑בְךְּ וְכֹ֣ה | אָמַ֣ר בְּלֶכְתּ֗וֹ בְּנִ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ בְּנִ֣י בְנִ֣י אַבְשָׁל֔וֹם מִֽי–יִתֵּ֤ן מוּתִי֙ אֲנִ֣י תַחְתֶּ֔יךָ אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי: וַיֻּגַּ֖ד לְיוֹאָ֑ב הִנֵּ֨ה הַמֶּ֧לֶךְ בֹּכֶ֛ה וַיִּתְאַבֵּ֖ל עַל–אַבְשָׁלֹֽם: וַתְּהִ֨י הַתְּשֻׁעָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא לְאֵ֖בֶל לְכָל–הָעָ֑ם כִּֽי–שָׁמַ֣ע הָעָ֗ם בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר נֶעֱצַ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל–בְּנֽוֹ: וַיִּתְגַּנֵּ֥ב הָעָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לָב֣וֹא הָעִ֑יר כַּאֲשֶׁ֣ר יִתְגַּנֵּ֗ב הָעָם֙ הַנִּכְלָמִ֔ים בְּנוּסָ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה: וְהַמֶּ֙לֶךְ֙ לָאַ֣ט אֶת–פָּנָ֔יו וַיִּזְעַ֥ק הַמֶּ֖לֶךְ ק֣וֹל גָּד֑וֹל בְּנִי֙ אַבְשָׁל֔וֹם אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי: וַיָּבֹ֥א יוֹאָ֛ב אֶל–הַמֶּ֖לֶךְ הַבָּ֑יִת וַיֹּאמֶר֩ הֹבַ֨שְׁתָּ הַיּ֜וֹם אֶת–פְּנֵ֣י כָל–עֲבָדֶ֗יךָ הַֽמְמַלְּטִ֤ים אֶֽת–נַפְשְׁךָ֙ הַיּ֔וֹם וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְנֶ֣פֶשׁ נָשֶׁ֔יךָ וְנֶ֖פֶשׁ פִּלַגְשֶֽׁיךָ: לְאַֽהֲבָה֙ אֶת–שֹׂ֣נְאֶ֔יךָ וְלִשְׂנֹ֖א אֶת–אֹהֲבֶ֑יךָ כִּ֣י | הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֗וֹם כִּ֣י אֵ֤ין לְךָ֙ שָׂרִ֣ים וַעֲבָדִ֔ים כִּ֣י | יָדַ֣עְתִּי הַיּ֗וֹם כִּ֠י (לא) ל֣וּ אַבְשָׁל֥וֹם חַי֙ וְכֻלָּ֤נוּ הַיּוֹם֙ מֵתִ֔ים כִּי–אָ֖ז יָשָׁ֥ר בְּעֵינֶֽיךָ: וְעַתָּה֙ ק֣וּם צֵ֔א וְדַבֵּ֖ר עַל–לֵ֣ב עֲבָדֶ֑יךָ כִּי֩ בַיהוָ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתִּי כִּי–אֵינְךָ֣ יוֹצֵ֗א אִם–יָלִ֨ין אִ֤ישׁ אִתְּךָ֙ הַלַּ֔יְלָה וְרָעָ֧ה לְךָ֣ זֹ֗את מִכָּל–הָרָעָה֙ אֲשֶׁר–בָּ֣אָה עָלֶ֔יךָ מִנְּעֻרֶ֖יךָ עַד–עָֽתָּה: וַיָּ֥קָם הַמֶּ֖לֶךְ וַיֵּ֣שֶׁב בַּשָּׁ֑עַר וּֽלְכָל–הָעָ֞ם הִגִּ֣ידוּ לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֤ה הַמֶּ֙לֶךְ֙ יוֹשֵׁ֣ב בַּשַּׁ֔עַר וַיָּבֹ֤א כָל–הָעָם֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְיִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖ס אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו:

ב טו,א ויהי, מאחרי כן, ויעש לו אבשלום, מרכבה וססים; וחמשים איש, רצים לפניו. ב טו,ב והשכים, אבשלום, ועמד, על-יד דרך השער; ויהי כל-האיש אשר-יהיה-לו-ריב לבוא אל-המלך למשפט, ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי-מזה עיר אתה, ויאמר, מאחד שבטי-ישראל עבדך. ב טו,ג ויאמר אליו אבשלום, ראה דבריך טובים ונכחים; ושמע אין-לך, מאת המלך. ב טו,ד ויאמר, אבשלום, מי-ישמני שפט, בארץ; ועלי, יבוא כל-איש אשר-יהיה-לו-ריב ומשפט–והצדקתיו. ב טו,ה והיה, בקרב-איש, להשתחות, לו; ושלח את-ידו והחזיק לו, ונשק לו. ב טו,ו ויעש אבשלום כדבר הזה, לכל-ישראל, אשר-יבאו למשפט, אל-המלך; ויגנב, אבשלום, את-לב, אנשי ישראל. {פ}

ב טו,ז ויהי, מקץ ארבעים שנה; ויאמר אבשלום, אל-המלך, אלכה נא ואשלם את-נדרי אשר-נדרתי ליהוה, בחברון. ב טו,ח כי-נדר נדר עבדך, בשבתי בגשור בארם לאמר: אם-ישיב (ישוב) ישיבני יהוה ירושלם, ועבדתי את-יהוה. ב טו,ט ויאמר-לו המלך, לך בשלום; ויקם, וילך חברונה. {פ}

ב טו,י וישלח אבשלום מרגלים, בכל-שבטי ישראל לאמר: כשמעכם, את-קול השפר, ואמרתם, מלך אבשלום בחברון. ב טו,יא ואת-אבשלום, הלכו מאתים איש מירושלם, קראים, והלכים לתמם; ולא ידעו, כל-דבר. ב טו,יב וישלח אבשלום את-אחיתפל הגילני יועץ דוד, מעירו מגלה, בזבחו, את-הזבחים; ויהי הקשר אמץ, והעם הולך ורב את-אבשלום. ב טו,יג ויבא, המגיד, אל-דוד, לאמר: היה לב-איש ישראל, אחרי אבשלום. ב טו,יד ויאמר דוד לכל-עבדיו אשר-אתו בירושלם, קומו ונברחה–כי לא-תהיה-לנו פליטה, מפני אבשלם; מהרו ללכת, פן-ימהר והשגנו והדיח עלינו את-הרעה, והכה העיר, לפי-חרב. ב טו,טו ויאמרו עבדי-המלך, אל-המלך: ככל אשר-יבחר אדני המלך, הנה עבדיך. ב טו,טז ויצא המלך וכל-ביתו, ברגליו; ויעזב המלך, את עשר נשים פלגשים–לשמר הבית. ב טו,יז ויצא המלך וכל-העם, ברגליו; ויעמדו, בית המרחק. ב טו,יח וכל-עבדיו עברים על-ידו, וכל-הכרתי וכל-הפלתי; וכל-הגתים שש-מאות איש, אשר-באו ברגלו מגת, עברים, על-פני המלך. {ס}

ב טו,יט ויאמר המלך אל-אתי הגתי, למה תלך גם-אתה אתנו; שוב ושב עם-המלך כי-נכרי אתה, וגם-גלה אתה למקומך. ב טו,כ תמול בואך, והיום אנועך (אניעך) עמנו ללכת, ואני הולך, על אשר-אני הולך; שוב והשב את-אחיך עמך, חסד ואמת. ב טו,כא ויען אתי את-המלך, ויאמר: חי-יהוה, וחי אדני המלך, כי אם ( ) במקום אשר יהיה-שם אדני המלך אם-למות אם-לחיים, כי-שם יהיה עבדך. ב טו,כב ויאמר דוד אל-אתי, לך ועבר; ויעבר אתי הגתי, וכל-אנשיו, וכל-הטף, אשר אתו. ב טו,כג וכל-הארץ, בוכים קול גדול, וכל-העם, עברים; והמלך, עבר בנחל קדרון, וכל-העם עברים, על-פני-דרך את-המדבר. ב טו,כד והנה גם-צדוק וכל-הלוים אתו, נשאים את-ארון ברית האלהים, ויצקו את-ארון האלהים, ויעל אביתר–עד-תם כל-העם, לעבור מן-העיר. {ס}

ב טו,כה ויאמר המלך לצדוק, השב את-ארון האלהים העיר: אם-אמצא חן, בעיני יהוה–והשבני, והראני אתו ואת-נוהו. ב טו,כו ואם כה יאמר, לא חפצתי בך: הנני–יעשה-לי, כאשר טוב בעיניו. {ס}

ב טו,כז ויאמר המלך, אל-צדוק הכהן, הרואה אתה, שבה העיר בשלום; ואחימעץ בנך ויהונתן בן-אביתר, שני בניכם–אתכם. ב טו,כח ראו אנכי מתמהמה, בעברות (בערבות) המדבר–עד בוא דבר מעמכם, להגיד לי. ב טו,כט וישב צדוק ואביתר את-ארון האלהים, ירושלם; וישבו, שם. ב טו,ל ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה, וראש לו חפוי, והוא, הלך יחף; וכל-העם אשר-אתו, חפו איש ראשו, ועלו עלה, ובכה. ב טו,לא ודוד הגיד לאמר, אחיתפל בקשרים עם-אבשלום; ויאמר דוד, סכל-נא את-עצת אחיתפל יהוה. ב טו,לב ויהי דוד בא עד-הראש, אשר-ישתחוה שם לאלהים; והנה לקראתו, חושי הארכי, קרוע כתנתו, ואדמה על-ראשו. ב טו,לג ויאמר לו, דוד: אם עברת אתי, והית עלי למשא. ב טו,לד ואם-העיר תשוב, ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה–עבד אביך ואני מאז, ועתה ואני עבדך; והפרתה לי, את עצת אחיתפל. ב טו,לה והלוא עמך שם, צדוק ואביתר הכהנים; והיה, כל-הדבר אשר תשמע מבית המלך–תגיד, לצדוק ולאביתר הכהנים. ב טו,לו הנה-שם עמם, שני בניהם–אחימעץ לצדוק, ויהונתן לאביתר; ושלחתם בידם אלי, כל-דבר אשר תשמעו. ב טו,לז ויבא חושי רעה דוד, העיר; ואבשלום, יבוא ירושלם. {ס}

ב טז,א ודוד, עבר מעט מהראש, והנה ציבא נער מפיבשת, לקראתו; וצמד חמרים חבשים, ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ–ונבל יין. ב טז,ב ויאמר המלך אל-ציבא, מה-אלה לך; ויאמר ציבא החמורים לבית-המלך לרכב, ולהלחם (והלחם) והקיץ לאכול הנערים, והיין, לשתות היעף במדבר. ב טז,ג ויאמר המלך, ואיה בן-אדניך; ויאמר ציבא אל-המלך, הנה יושב בירושלם–כי אמר, היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי. ב טז,ד ויאמר המלך, לצבא, הנה לך, כל אשר למפיבשת; ויאמר ציבא השתחויתי, אמצא-חן בעיניך אדני המלך. ב טז,ה ובא המלך דוד, עד-בחורים; והנה משם איש יוצא ממשפחת בית-שאול, ושמו שמעי בן-גרא, יצא יצוא, ומקלל. ב טז,ו ויסקל באבנים את-דוד, ואת-כל-עבדי המלך דוד; וכל-העם, וכל-הגברים, מימינו, ומשמאלו. ב טז,ז וכה-אמר שמעי, בקללו; צא צא איש הדמים, ואיש הבליעל. ב טז,ח השיב עליך יהוה כל דמי בית-שאול, אשר מלכת תחתו, ויתן יהוה את-המלוכה, ביד אבשלום בנך; והנך, ברעתך, כי איש דמים, אתה. ב טז,ט ויאמר אבישי בן-צרויה, אל-המלך, למה יקלל הכלב המת הזה, את-אדני המלך; אעברה-נא, ואסירה את-ראשו. {ס}

ב טז,י ויאמר המלך, מה-לי ולכם בני צריה; כי (כה) יקלל, וכי (כי) יהוה אמר לו קלל את-דוד, ומי יאמר, מדוע עשיתה כן. {ס}

ב טז,יא ויאמר דוד אל-אבישי ואל-כל-עבדיו, הנה בני אשר-יצא ממעי מבקש את-נפשי; ואף כי-עתה בן-הימיני, הנחו לו ויקלל–כי אמר-לו, יהוה. ב טז,יב אולי יראה יהוה, בעוני (בעיני); והשיב יהוה לי טובה, תחת קללתו היום הזה. ב טז,יג וילך דוד ואנשיו, בדרך; {ס} ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו, הלוך ויקלל, ויסקל באבנים לעמתו, ועפר בעפר. {פ}

ב טז,יד ויבא המלך וכל-העם אשר-אתו, עיפים; וינפש, שם. ב טז,טו ואבשלום, וכל-העם איש ישראל, באו, ירושלם; ואחיתפל, אתו. ב טז,טז ויהי, כאשר-בא חושי הארכי רעה דוד–אל-אבשלום; ויאמר חושי אל-אבשלום, יחי המלך יחי המלך. ב טז,יז ויאמר אבשלום אל-חושי, זה חסדך את-רעך; למה לא-הלכת, את-רעך. ב טז,יח ויאמר חושי, אל-אבשלם, לא, כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל-איש ישראל–לא (לו) אהיה, ואתו אשב. ב טז,יט והשנית, למי אני אעבד–הלוא, לפני בנו: כאשר עבדתי לפני אביך, כן אהיה לפניך. {פ}

ב טז,כ ויאמר אבשלום, אל-אחיתפל: הבו לכם עצה, מה-נעשה. ב טז,כא ויאמר אחיתפל, אל-אבשלם, בוא אל-פלגשי אביך, אשר הניח לשמור הבית; ושמע כל-ישראל, כי-נבאשת את-אביך, וחזקו, ידי כל-אשר אתך. ב טז,כב ויטו לאבשלום האהל, על-הגג; ויבא אבשלום אל-פלגשי אביו, לעיני כל-ישראל. ב טז,כג ועצת אחיתפל, אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל- (איש), בדבר האלהים; כן כל-עצת אחיתפל, גם-לדוד גם לאבשלם. {ס}

ב יז,א ויאמר אחיתפל, אל-אבשלום: אבחרה נא, שנים-עשר אלף איש, ואקומה וארדפה אחרי-דוד, הלילה. ב יז,ב ואבוא עליו, והוא יגע ורפה ידים, והחרדתי אתו, ונס כל-העם אשר-אתו; והכיתי את-המלך, לבדו. ב יז,ג ואשיבה כל-העם, אליך: כשוב הכל–האיש אשר אתה מבקש, כל-העם יהיה שלום. ב יז,ד ויישר הדבר, בעיני אבשלם, ובעיני, כל-זקני ישראל. {ס}

ב יז,ה ויאמר, אבשלום, קרא נא, גם לחושי הארכי; ונשמעה מה-בפיו, גם-הוא. ב יז,ו ויבא חושי, אל-אבשלום, ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל, הנעשה את-דברו; אם-אין, אתה דבר. {ס}

ב יז,ז ויאמר חושי, אל-אבשלום: לא-טובה העצה אשר-יעץ אחיתפל, בפעם הזאת. ב יז,ח ויאמר חושי, אתה ידעת את-אביך ואת-אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה, כדב שכול, בשדה; ואביך איש מלחמה, ולא ילין את-העם. ב יז,ט הנה עתה הוא-נחבא באחת הפחתים, או באחד המקומת; והיה, כנפל בהם בתחלה, ושמע השמע ואמר, היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם. ב יז,י והוא גם-בן-חיל, אשר לבו כלב האריה–המס ימס: כי-ידע כל-ישראל כי-גבור אביך, ובני-חיל אשר אתו. ב יז,יא כי יעצתי, האסף יאסף עליך כל-ישראל מדן ועד-באר שבע, כחול אשר-על-הים, לרב; ופניך הלכים, בקרב. ב יז,יב ובאנו אליו, באחת (באחד) המקומת אשר נמצא שם, ונחנו עליו, כאשר יפל הטל על-האדמה; ולא-נותר בו ובכל-האנשים אשר-אתו, גם-אחד. ב יז,יג ואם-אל-עיר, יאסף–והשיאו כל-ישראל אל-העיר ההיא, חבלים; וסחבנו אתו עד-הנחל, עד אשר-לא-נמצא שם גם-צרור. {פ}

ב יז,יד ויאמר אבשלום, וכל-איש ישראל, טובה עצת חושי הארכי, מעצת אחיתפל; {ס} ויהוה צוה, להפר את-עצת אחיתפל הטובה, לבעבור הביא יהוה אל-אבשלום, את-הרעה. {ס}

ב יז,טו ויאמר חושי, אל-צדוק ואל-אביתר הכהנים, כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את-אבשלם, ואת זקני ישראל; וכזאת וכזאת, יעצתי אני. ב יז,טז ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר, אל-תלן הלילה בערבות המדבר, וגם, עבור תעבור–פן יבלע למלך, ולכל-העם אשר אתו. ב יז,יז ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין-רגל, והלכה השפחה והגידה להם, והם ילכו, והגידו למלך דוד: כי לא יוכלו להראות, לבוא העירה. ב יז,יח וירא אתם נער, ויגד לאבשלם; וילכו שניהם מהרה ויבאו אל-בית-איש בבחורים, ולו באר בחצרו–וירדו שם. ב יז,יט ותקח האשה, ותפרש את-המסך על-פני הבאר, ותשטח עליו, הרפות; ולא נודע, דבר. ב יז,כ ויבאו עבדי אבשלום אל-האשה הביתה, ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן, ותאמר להם האשה, עברו מיכל המים; ויבקשו ולא מצאו, וישבו ירושלם. {ס}

ב יז,כא ויהי אחרי לכתם, ויעלו מהבאר, וילכו, ויגדו למלך דוד; ויאמרו אל-דוד, קומו ועברו מהרה את-המים–כי-ככה יעץ עליכם, אחיתפל. ב יז,כב ויקם דוד, וכל-העם אשר אתו, ויעברו, את-הירדן: עד-אור הבקר, עד-אחד לא נעדר, אשר לא-עבר, את-הירדן. ב יז,כג ואחיתפל ראה, כי לא נעשתה עצתו, ויחבש את-החמור ויקם וילך אל-ביתו אל-עירו, ויצו אל-ביתו ויחנק; וימת, ויקבר בקבר אביו. {ס}

ב יז,כד ודוד, בא מחנימה; ואבשלם, עבר את-הירדן–הוא, וכל-איש ישראל עמו. ב יז,כה ואת-עמשא, שם אבשלם תחת יואב–על-הצבא; ועמשא בן-איש, ושמו יתרא הישראלי, אשר-בא אל-אביגל בת-נחש, אחות צרויה אם יואב. ב יז,כו ויחן ישראל ואבשלם, ארץ הגלעד. {ס}

ב יז,כז ויהי, כבוא דוד מחנימה; ושבי בן-נחש מרבת בני-עמון, ומכיר בן-עמיאל מלא דבר, וברזלי הגלעדי, מרגלים. ב יז,כח משכב וספות וכלי יוצר, וחטים ושערים וקמח וקלי, ופול ועדשים, וקלי. ב יז,כט ודבש וחמאה, וצאן ושפות בקר, הגישו לדוד ולעם אשר-אתו, לאכול: כי אמרו–העם רעב ועיף וצמא, במדבר. {ס}

ב יח,א ויפקד דוד, את-העם אשר אתו; וישם עליהם, שרי אלפים ושרי מאות. ב יח,ב וישלח דוד את-העם, השלשית ביד-יואב והשלשית ביד אבישי בן-צרויה אחי יואב, והשלשת, ביד אתי הגתי; {ס} ויאמר המלך אל-העם, יצא אצא גם-אני עמכם. ב יח,ג ויאמר העם לא תצא, כי אם-נס ננוס לא-ישימו אלינו לב ואם-ימתו חצינו לא-ישימו אלינו לב–כי-עתה כמנו, עשרה אלפים; ועתה טוב, כי-תהיה-לנו מעיר לעזיר (לעזור). {ס}

ב יח,ד ויאמר אליהם המלך, אשר-ייטב בעיניכם אעשה; ויעמד המלך, אל-יד השער, וכל-העם יצאו, למאות ולאלפים. ב יח,ה ויצו המלך את-יואב ואת-אבישי ואת-אתי, לאמר, לאט-לי, לנער לאבשלום; וכל-העם שמעו, בצות המלך את-כל-השרים–על-דבר אבשלום. ב יח,ו ויצא העם השדה, לקראת ישראל; ותהי המלחמה, ביער אפרים. ב יח,ז וינגפו שם עם ישראל, לפני עבדי דוד; ותהי-שם המגפה גדולה, ביום ההוא–עשרים אלף. ב יח,ח ותהי-שם המלחמה נפצות (נפוצת), על-פני כל-הארץ; וירב היער לאכל בעם, מאשר אכלה החרב ביום ההוא. ב יח,ט ויקרא, אבשלום, לפני, עבדי דוד; ואבשלום רכב על-הפרד, ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ, והפרד אשר-תחתיו, עבר. ב יח,י וירא איש אחד, ויגד ליואב; ויאמר, הנה ראיתי את-אבשלם, תלוי, באלה. ב יח,יא ויאמר יואב, לאיש המגיד לו, והנה ראית, ומדוע לא-הכיתו שם ארצה; ועלי, לתת לך עשרה כסף, וחגרה, אחת. ב יח,יב ויאמר האיש, אל-יואב, ולא (ולוא) אנכי שקל על-כפי אלף כסף, לא-אשלח ידי אל-בן-המלך: כי באזנינו צוה המלך, אתך ואת-אבישי ואת-אתי לאמר, שמרו-מי, בנער באבשלום. ב יח,יג או-עשיתי בנפשו (בנפשי) שקר, וכל-דבר לא-יכחד מן-המלך; ואתה, תתיצב מנגד. ב יח,יד ויאמר יואב, לא-כן אחילה לפניך; ויקח שלשה שבטים בכפו, ויתקעם בלב אבשלום–עודנו חי, בלב האלה. ב יח,טו ויסבו עשרה נערים, נשאי כלי יואב; ויכו את-אבשלום, וימתהו. ב יח,טז ויתקע יואב, בשפר, וישב העם, מרדף אחרי ישראל: כי-חשך יואב, את-העם. ב יח,יז ויקחו את-אבשלום, וישלכו אתו ביער אל-הפחת הגדול, ויצבו עליו גל-אבנים, גדול מאד; וכל-ישראל–נסו, איש לאהלו. ב יח,יח ואבשלם לקח, ויצב-לו בחיו את-מצבת אשר בעמק-המלך–כי אמר אין-לי בן, בעבור הזכיר שמי; ויקרא למצבת, על-שמו, ויקרא לה יד אבשלום, עד היום הזה. {ס}

ב יח,יט ואחימעץ בן-צדוק, אמר, ארוצה נא, ואבשרה את-המלך: כי-שפטו יהוה, מיד איביו. ב יח,כ ויאמר לו יואב, לא איש בשרה אתה היום הזה, ובשרת, ביום אחר; והיום הזה לא תבשר, כי-על- (כן) בן-המלך מת. ב יח,כא ויאמר יואב לכושי, לך הגד למלך אשר ראיתה; וישתחו כושי ליואב, וירץ. ב יח,כב ויסף עוד אחימעץ בן-צדוק, ויאמר אל-יואב, ויהי מה, ארצה-נא גם-אני אחרי הכושי; ויאמר יואב, למה-זה אתה רץ בני, ולכה, אין-בשורה מצאת. ב יח,כג ויהי-מה ארוץ, ויאמר לו רוץ; וירץ אחימעץ דרך הככר, ויעבר את-הכושי. ב יח,כד ודוד יושב, בין-שני השערים; וילך הצפה אל-גג השער, אל-החומה, וישא את-עיניו וירא, והנה-איש רץ לבדו. ב יח,כה ויקרא הצפה, ויגד למלך, ויאמר המלך, אם-לבדו בשורה בפיו; וילך הלוך, וקרב. ב יח,כו וירא הצפה, איש-אחר רץ, ויקרא הצפה אל-השער, ויאמר הנה-איש רץ לבדו; ויאמר המלך, גם-זה מבשר. ב יח,כז ויאמר, הצפה, אני ראה את-מרוצת הראשון, כמרצת אחימעץ בן-צדוק; ויאמר המלך איש-טוב זה, ואל-בשורה טובה יבוא. ב יח,כח ויקרא אחימעץ, ויאמר אל-המלך שלום, וישתחו למלך לאפיו, ארצה; {ס} ויאמר, ברוך יהוה אלהיך, אשר סגר את-האנשים, אשר-נשאו את-ידם באדני המלך. {ס}

ב יח,כט ויאמר המלך, שלום לנער לאבשלום; ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את-עבד המלך יואב, ואת-עבדך, ולא ידעתי, מה. ב יח,ל ויאמר המלך, סב התיצב כה; ויסב, ויעמד. ב יח,לא והנה הכושי, בא; ויאמר הכושי, יתבשר אדני המלך–כי-שפטך יהוה היום, מיד כל-הקמים עליך. {ס}

ב יח,לב ויאמר המלך אל-הכושי, השלום לנער לאבשלום; ויאמר הכושי, יהיו כנער איבי אדני המלך, וכל אשר-קמו עליך, לרעה. {ס}

ב יט,א וירגז המלך, ויעל על-עלית השער–ויבך; וכה אמר בלכתו, בני אבשלום בני בני אבשלום, מי-יתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בני. ב יט,ב ויגד, ליואב: הנה המלך בכה ויתאבל, על-אבשלום. ב יט,ג ותהי התשעה ביום ההוא, לאבל–לכל-העם: כי-שמע העם, ביום ההוא לאמר, נעצב המלך, על-בנו. ב יט,ד ויתגנב העם ביום ההוא, לבוא העיר: כאשר יתגנב, העם הנכלמים–בנוסם, במלחמה. ב יט,ה והמלך לאט את-פניו, ויזעק המלך קול גדול: בני, אבשלום, אבשלום, בני בני. {ס}

ב יט,ו ויבא יואב אל-המלך, הבית; ויאמר הבשת היום את-פני כל-עבדיך, הממלטים את-נפשך היום, ואת נפש בניך ובנתיך, ונפש נשיך ונפש פלגשיך. ב יט,ז לאהבה, את-שנאיך, ולשנא, את-אהביך: כי הגדת היום, כי אין לך שרים ועבדים–כי ידעתי היום כי לא (לוא) אבשלום חי וכלנו היום מתים, כי-אז ישר בעיניך. ב יט,ח ועתה קום צא, ודבר על-לב עבדיך: {ס} כי ביהוה נשבעתי כי-אינך יוצא, אם-ילין איש אתך הלילה, ורעה לך זאת מכל-הרעה אשר-באה עליך, מנעריך עד-עתה. {ס}

ב יט,ט ויקם המלך, וישב בשער; ולכל-העם הגידו לאמר, הנה המלך יושב בשער, ויבא כל-העם לפני המלך, וישראל נס איש לאהליו. {ס}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.