נַח֖וּם- פרק ראשון- וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק:
מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי: אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו: יְהוָֹ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ (וגדול)-וּגְדָל–כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו: גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל–הַנְּהָר֖וֹת הֶֽחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל: הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל–יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ: לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַֽעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ: ט֣וֹב יְהוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ: וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף–חֹֽשֶׁךְ: מַה–תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל–יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא–תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה: כִּ֚י עַד–סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא: מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל–יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל: כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם–שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָגֹ֖זּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד: וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק: וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה לֹֽא–יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ:
נַח֖וּם- פרק שני – וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא–יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה:
הִנֵּ֨ה עַל–הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד (לעבור)-לַֽעֲבָר–בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת: עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל–פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצֻרָ֑ה צַפֵּה–דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד: כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת–גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ: מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵׁי–חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ–פְּלָד֥וֹת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ: בַּֽחוּצוֹת֙ יִתְהוֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ם כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ: יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּשְׁל֖וּ (בהלכותם) בַּהֲלִֽיכָתָ֑ם יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ: שַׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג: וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹפְפֹ֖ת עַל–לִבְבֵהֶֽן: וְנִינְוֵ֥ה כִבְרֵֽכַת–מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה: בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה: בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל–מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר: אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד: אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹֽרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא–טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹֽנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה: הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֤י בֶֽעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא–יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה:
נַח֖וּם- פרק שלישי – מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ:
ה֖וֹי עִ֣יר דָּמִ֑ים כֻּלָּ֗הּ כַּ֤חַשׁ פֶּ֙רֶק֙ מְלֵאָ֔ה לֹ֥א יָמִ֖ישׁ טָֽרֶף: ק֣וֹל שׁ֔וֹט וְק֖וֹל רַ֣עַשׁ אוֹפָ֑ן וְס֣וּס דֹּהֵ֔ר וּמֶרְכָּבָ֖ה מְרַקֵּדָֽה: פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה (יכשלו) וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם: מֵרֹב֙ זְנוּנֵ֣י זוֹנָ֔ה ט֥וֹבַת חֵ֖ן בַּעֲלַ֣ת כְּשָׁפִ֑ים הַמֹּכֶ֤רֶת גּוֹיִם֙ בִּזְנוּנֶ֔יהָ וּמִשְׁפָּח֖וֹת בִּכְשָׁפֶֽיהָ: הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְגִלֵּיתִ֥י שׁוּלַ֖יִךְ עַל–פָּנָ֑יִךְ וְהַרְאֵיתִ֤י גוֹיִם֙ מַעְרֵ֔ךְ וּמַמְלָכ֖וֹת קְלוֹנֵֽךְ: וְהִשְׁלַכְתִּ֥י עָלַ֛יִךְ שִׁקֻּצִ֖ים וְנִבַּלְתִּ֑יךְ וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּרֹֽאִי: וְהָיָ֤ה כָל–רֹאַ֙יִךְ֙ יִדּ֣וֹד מִמֵּ֔ךְ וְאָמַר֙ שָׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑הּ מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ: הֲתֵֽיטְבִי֙ מִנֹּ֣א אָמ֔וֹן הַיֹּֽשְׁבָה֙ בַּיְאֹרִ֔ים מַ֖יִם סָבִ֣יב לָ֑הּ אֲשֶׁר–חֵ֣יל יָ֔ם מִיָּ֖ם חוֹמָתָֽהּ: כּ֥וּשׁ עָצְמָ֛ה וּמִצְרַ֖יִם וְאֵ֣ין קֵ֑צֶה פּ֣וּט וְלוּבִ֔ים הָי֖וּ בְּעֶזְרָתֵֽךְ: גַּם–הִ֗יא לַגֹּלָה֙ הָלְכָ֣ה בַשֶּׁ֔בִי גַּ֧ם עֹלָלֶ֛יהָ יְרֻטְּשׁ֖וּ בְּרֹ֣אשׁ כָּל–חוּצ֑וֹת וְעַל–נִכְבַּדֶּ֙יהָ֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל וְכָל–גְּדוֹלֶ֖יהָ רֻתְּק֥וּ בַזִּקִּֽים: גַּם–אַ֣תְּ תִּשְׁכְּרִ֔י תְּהִ֖י נַֽעֲלָמָ֑ה גַּם–אַ֛תְּ תְּבַקְשִׁ֥י מָע֖וֹז מֵאוֹיֵֽב: כָּ֨ל–מִבְצָרַ֔יִךְ תְּאֵנִ֖ים עִם–בִּכּוּרִ֑ים אִם–יִנּ֕וֹעוּ וְנָפְל֖וּ עַל–פִּ֥י אוֹכֵֽל: הִנֵּ֨ה עַמֵּ֤ךְ נָשִׁים֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ פָּת֥וֹחַ נִפְתְּח֖וּ שַׁעֲרֵ֣י אַרְצֵ֑ךְ אָכְלָ֥ה אֵ֖שׁ בְּרִיחָֽיִך: מֵ֤י מָצוֹר֙ שַֽׁאֲבִי–לָ֔ךְ חַזְּקִ֖י מִבְצָרָ֑יִךְ בֹּ֧אִי בַטִּ֛יט וְרִמְסִ֥י בַחֹ֖מֶר הַחֲזִ֥יקִי מַלְבֵּֽן: שָׁ֚ם תֹּאכְלֵ֣ךְ אֵ֔שׁ תַּכְרִיתֵ֣ךְ חֶ֔רֶב תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָּ֑לֶק הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה: הִרְבֵּית֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ מִכּוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם יֶ֥לֶק פָּשַׁ֖ט וַיָּעֹֽף: מִנְּזָרַ֙יִךְ֙ כָּֽאַרְבֶּ֔ה וְטַפְסְרַ֖יִךְ כְּג֣וֹב גֹּבָ֑י הַֽחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנוֹדַ֔ד וְלֹֽא–נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם: נָמ֤וּ רֹעֶ֙יךָ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר יִשְׁכְּנ֖וּ אַדִּירֶ֑יךָ נָפֹ֧שׁוּ עַמְּךָ֛ עַל–הֶהָרִ֖ים וְאֵ֥ין מְקַבֵּֽץ: אֵין–כֵּהָ֣ה לְשִׁבְרֶ֔ךָ נַחְלָ֖ה מַכָּתֶ֑ךָ כֹּ֣ל | שֹׁמְעֵ֣י שִׁמְעֲךָ֗ תָּ֤קְעוּ כַף֙ עָלֶ֔יךָ כִּ֗י עַל–מִ֛י לֹֽא–עָבְרָ֥ה רָעָתְךָ֖ תָּמִֽיד:
לא מנוקד:
א,א משא, נינוה–ספר חזון נחום, האלקשי. א,ב אל קנוא ונקם יהוה, נקם יהוה ובעל חמה; נקם יהוה לצריו, ונוטר הוא לאיביו. א,ג יהוה, ארך אפים וגדול- (וגדל-) כח, ונקה, לא ינקה; יהוה, בסופה ובשערה דרכו, וענן, אבק רגליו. א,ד גוער בים ויבשהו, וכל-הנהרות החריב; אמלל בשן וכרמל, ופרח לבנון אמלל. א,ה הרים רעשו ממנו, והגבעות התמגגו; ותשא הארץ מפניו, ותבל וכל-יושבי בה. א,ו לפני זעמו מי יעמוד, ומי יקום בחרון אפו; חמתו נתכה כאש, והצרים נתצו ממנו. א,ז טוב יהוה, למעוז ביום צרה; וידע, חסי בו. א,ח ובשטף עבר, כלה יעשה מקומה; ואיביו, ירדף-חשך. א,ט מה-תחשבון, אל-יהוה–כלה, הוא עשה; לא-תקום פעמים, צרה. א,י כי עד-סירים סבכים, וכסבאם סבואים; אכלו–כקש יבש, מלא. א,יא ממך יצא, חשב על-יהוה רעה–יעץ, בליעל. {ס}
א,יב כה אמר יהוה, אם-שלמים וכן רבים, וכן נגוזו, ועבר; וענתך–לא אענך, עוד. א,יג ועתה, אשבר מטהו מעליך; ומוסרתיך, אנתק. א,יד וצוה עליך יהוה, לא-יזרע משמך עוד; מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה, אשים קברך–כי קלות. {פ}
ב,א הנה על-ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום–חגי יהודה חגיך, שלמי נדריך: כי לא יוסיף עוד לעבור- (לעבר-) בך בליעל, כלה נכרת. ב,ב עלה מפיץ על-פניך, נצור מצורה; צפה-דרך חזק מתנים, אמץ כח מאד. ב,ג כי שב יהוה את-גאון יעקב, כגאון ישראל: כי בקקום בקקים, וזמריהם שחתו. ב,ד מגן גבריהו מאדם, אנשי-חיל מתלעים, באש-פלדת הרכב, ביום הכינו; והברשים, הרעלו. ב,ה בחוצות יתהוללו הרכב, ישתקשקון ברחבות: מראיהן, כלפידים–כברקים, ירוצצו. ב,ו יזכר, אדיריו–יכשלו, בהלכותם (בהליכתם); ימהרו, חומתה, והכן, הסכך. ב,ז שערי הנהרות, נפתחו; וההיכל, נמוג. ב,ח והצב, גלתה העלתה; ואמהתיה, מנהגות כקול יונים, מתפפת, על-לבבהן. ב,ט ונינוה כברכת-מים, מימי היא; והמה נסים, עמדו עמדו ואין מפנה. ב,י בזו כסף, בזו זהב; ואין קצה, לתכונה–כבד, מכל כלי חמדה. ב,יא בוקה ומבוקה, ומבלקה; ולב נמס ופק ברכים, וחלחלה בכל-מתנים, ופני כלם, קבצו פארור. ב,יב איה מעון אריות, ומרעה הוא לכפרים–אשר הלך אריה לביא שם גור אריה, ואין מחריד. ב,יג אריה טרף בדי גרותיו, ומחנק ללבאתיו; וימלא-טרף חריו, ומענתיו טרפה. ב,יד הנני אליך, נאם יהוה צבאות, והבערתי בעשן רכבה, וכפיריך תאכל חרב; והכרתי מארץ טרפך, ולא-ישמע עוד קול מלאככה. {פ}
ג,א הוי, עיר דמים; כלה, כחש פרק מלאה–לא ימיש, טרף. ג,ב קול שוט, וקול רעש אופן; וסוס דהר, ומרכבה מרקדה. ג,ג פרש מעלה, ולהב חרב וברק חנית, ורב חלל, וכבד פגר; ואין קצה לגויה, יכשלו (וכשלו) בגויתם. ג,ד מרב זנוני זונה, טובת חן בעלת כשפים; המכרת גוים בזנוניה, ומשפחות בכשפיה. ג,ה הנני אליך, נאם יהוה צבאות, וגליתי שוליך, על-פניך; והראיתי גוים מערך, וממלכות קלונך. ג,ו והשלכתי עליך שקצים, ונבלתיך; ושמתיך, כראי. ג,ז והיה כל-ראיך, ידוד ממך, ואמר שדדה נינוה, מי ינוד לה; מאין אבקש מנחמים, לך. ג,ח התיטבי, מנא אמון, הישבה ביארים, מים סביב לה–אשר-חיל ים, מים חומתה. ג,ט כוש עצמה ומצרים, ואין קצה; פוט ולובים, היו בעזרתך. ג,י גם-היא, לגלה הלכה בשבי–גם עלליה ירטשו, בראש כל-חוצות; ועל-נכבדיה ידו גורל, וכל-גדוליה רתקו בזקים. ג,יא גם-את תשכרי, תהי נעלמה; גם-את תבקשי מעוז, מאויב. ג,יב כל-מבצריך–תאנים, עם-בכורים; אם-ינועו, ונפלו על-פי אוכל. ג,יג הנה עמך נשים, בקרבך, לאיביך, פתוח נפתחו שערי ארצך; אכלה אש, בריחיך. ג,יד מי מצור שאבי-לך, חזקי מבצריך; באי בטיט ורמסי בחמר, החזיקי מלבן. ג,טו שם, תאכלך אש–תכריתך חרב, תאכלך כילק; התכבד כילק, התכבדי כארבה. ג,טז הרבית, רכליך, מכוכבי, השמים; ילק פשט, ויעף. ג,יז מנזריך, כארבה, וטפסריך, כגוב גבי; החונים בגדרות, ביום קרה–שמש זרחה ונודד, ולא-נודע מקומו אים. ג,יח נמו רעיך מלך אשור, ישכנו אדיריך; נפשו עמך על-ההרים, ואין מקבץ. ג,יט אין-כהה לשברך, נחלה מכתך; כל שמעי שמעך, תקעו כף עליך–כי על-מי לא-עברה רעתך, תמיד. {ש}
|
|