מִיכָה֙ – פרק ראשון- כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ:
דְּבַר–יְהוָ֣ה | אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל–מִיכָה֙ הַמֹּ֣רַשְׁתִּ֔י בִּימֵ֥י יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר–חָזָ֥ה עַל–שֹׁמְר֖וֹן וִירֽוּשָׁלִָֽם: שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קָדְשֽׁוֹ: כִּֽי–הִנֵּ֥ה יְהוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל-(במותי) בָּ֥מֳתֵי אָֽרֶץ: וְנָמַ֤סּוּ הֶֽהָרִים֙ תַּחְתָּ֔יו וְהָעֲמָקִ֖ים יִתְבַּקָּ֑עוּ כַּדּוֹנַג֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ כְּמַ֖יִם מֻגָּרִ֥ים בְּמוֹרָֽד: בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל–זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי–פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם: וְשַׂמְתִּ֥י שֹׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֤י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה: וְכָל–פְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכָל–אֶתְנַנֶּ֙יהָ֙ יִשָּׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָל–עֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵאֶתְנַ֤ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַד–אֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ: עַל–זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה (שילל) שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה: כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּי–בָ֙אָה֙ עַד–יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד–שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד–יְרוּשָׁלִָֽם: בְּגַת֙ אַל–תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל–תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר (התפלשתי) הִתְפַּלָּֽשִׁי: עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה–בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ: כִּֽי–חָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽי–יָ֤רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרוּשָׁלִָֽם: רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת–צִיּ֔וֹן כִּי–בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַד–עֲדֻלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל: קָרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל–בְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קָרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ:
מִיכָה֙ – פרק שני- שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק:
ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי–אָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל–מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ–לְאֵ֖ל יָדָֽם: וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ: לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל–הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁר לֹֽא–תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא: בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק: לָכֵן֙ לֹֽא–יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהוָֽה: אַל–תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא–יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת: הֶאָמ֣וּר בֵּֽית–יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה אִם–אֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַ֨י יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הוֹלֵֽךְ: וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה: נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם: ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא–זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טָמְאָ֛ה תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ: לוּ–אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה: אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם: עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם:
מִיכָה֙ – פרק שלישי- לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ:
וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ–נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת–הַמִּשְׁפָּֽט: שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי (רעה) רָ֑ע גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם: וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת–עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת: אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל–יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם: כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל–הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת–עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַאֲשֶׁר֙ לֹא–יִתֵּ֣ן עַל–פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה: לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל–הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם: וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל–שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים: וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת–ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ: שִׁמְעוּ–נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמֲתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כָּל–הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ: בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלִַ֖ם בְּעַוְלָֽה: רָאשֶׁ֣יהָ | בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל–יְהוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא–תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה: לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֙ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר:
מִיכָה֙ – פרק רביעי- אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה.
וְהָיָ֣ה | בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶה הַ֣ר בֵּית–יְהוָ֤ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים: וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ | וְנַעֲלֶ֣ה אֶל–הַר–יְהוָ֗ה וְאֶל–בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר–יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם: וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד–רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא–יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל–גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא–יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד כִּי–פִ֛י יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר: כִּ֚י כָּל–הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם–יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם–יְהוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי: וְשַׂמְתִּ֤י אֶת–הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד–עוֹלָֽם: וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל–עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת–צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת–יְרוּשָׁלִָֽם: עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין–בָּ֗ךְ אִֽם–יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי–הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה: ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת–צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי–עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד–בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ: וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ: וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה: ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת–צִיּ֗וֹן כִּֽי–קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּל–הָאָֽרֶץ: עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת–גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל–הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל:
.
מִיכָה֙ – פרק חמישי- לֹֽא–יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם:
וְאַתָּ֞ה בֵּֽית–לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם: לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד–עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי–עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד–אַפְסֵי–אָֽרֶץ: וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר | כִּֽי–יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם: וְרָע֞וּ אֶת–אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת–אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי–יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ: וְהָיָ֣ה | שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי–עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא–יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם: וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי–צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל: תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל–צָרֶ֑יךָ וְכָל–אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ: וְהָיָ֤ה בַיּוֹם–הַהוּא֙ נְאֻם–יְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ: וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל–מִבְצָרֶֽיךָ: וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ–לָֽךְ: וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא–תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ: וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ: וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת–הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ:
מִיכָה֙ – פרק שישי- כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ.
שִׁמְעוּ–נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר–יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת–הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ: שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת–רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם–עַמּ֔וֹ וְעִם–יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח: עַמִּ֛י מֶה–עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי: כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת–מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם: עַמִּ֗י זְכָר–נָא֙ מַה–יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה–עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן–בְּע֑וֹר מִן–הַשִּׁטִּים֙ עַד–הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה: בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה: הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי–שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי: הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה–טּ֑וֹב וּמָֽה–יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם–עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם–אֱלֹהֶֽיךָ: ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ: ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה: הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה: אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ–שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם: וְגַם–אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל–חַטֹּאתֶֽךָ: אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן: אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ–זַ֙יִת֙ וְלֹא–תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה–יָּֽיִן: וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית–אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ:
מִיכָה֙ – פרק שישי- תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר–נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם:
אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּי–קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין–אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי: אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן–הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת–אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם: עַל–הָרַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִּׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ: טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֙יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם: אַל–תַּאֲמִ֣ינוּ בְרֵ֔עַ אַֽל–תִּבְטְח֖וּ בְּאַלּ֑וּף מִשֹּׁכֶ֣בֶת חֵיקֶ֔ךָ שְׁמֹ֖ר פִּתְחֵי–פִֽיךָ: כִּֽי–בֵן֙ מְנַבֵּ֣ל אָ֔ב בַּ֚ת קָמָ֣ה בְאִמָּ֔הּ כַּלָּ֖ה בַּחֲמֹתָ֑הּ אֹיְבֵ֥י אִ֖ישׁ אַנְשֵׁ֥י בֵיתֽוֹ: וַאֲנִי֙ בַּיהוָ֣ה אֲצַפֶּ֔ה אוֹחִ֖ילָה לֵאלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י יִשְׁמָעֵ֖נִי אֱלֹהָֽי: אַֽל–תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי–אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי: זַ֤עַף יְהוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ: וְתֵרֶ֤א אֹיַ֙בְתִּי֙ וּתְכַסֶּ֣הָ בוּשָׁ֔ה הָאֹמְרָ֣ה אֵלַ֔י אַיּ֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ עֵינַי֙ תִּרְאֶ֣ינָּה בָּ֔הּ עַתָּ֛ה תִּֽהְיֶ֥ה לְמִרְמָ֖ס כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת: י֖וֹם לִבְנ֣וֹת גְּדֵרָ֑יִךְ י֥וֹם הַה֖וּא יִרְחַק–חֹֽק: י֥וֹם הוּא֙ וְעָדֶ֣יךָ יָב֔וֹא לְמִנִּ֥י אַשּׁ֖וּר וְעָרֵ֣י מָצ֑וֹר וּלְמִנִּ֤י מָצוֹר֙ וְעַד–נָהָ֔ר וְיָ֥ם מִיָּ֖ם וְהַ֥ר הָהָֽר: וְהָיְתָ֥ה הָאָ֛רֶץ לִשְׁמָמָ֖ה עַל–יֹֽשְׁבֶ֑יהָ מִפְּרִ֖י מַֽעַלְלֵיהֶֽם: רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם: כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת: יִרְא֤וּ גוֹיִם֙ וְיֵבֹ֔שׁוּ מִכֹּ֖ל גְּבֽוּרָתָ֑ם יָשִׂ֤ימוּ יָד֙ עַל–פֶּ֔ה אָזְנֵיהֶ֖ם תֶּחֱרַֽשְׁנָה: יְלַחֲכ֤וּ עָפָר֙ כַּנָּחָ֔שׁ כְּזֹחֲלֵ֣י אֶ֔רֶץ יִרְגְּז֖וּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶ֑ם אֶל–יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ יִפְחָ֔דוּ וְיִֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ: מִי–אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֹן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל–פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹא–הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי–חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא: יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֹֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל–חַטֹּאותָֽם: תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר–נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם:
לא מנוקד:
א,א דבר-יהוה אשר היה, אל-מיכה המרשתי, בימי יותם אחז יחזקיה, מלכי יהודה–אשר-חזה על-שמרון, וירושלם. א,ב שמעו עמים כלם, הקשיבי ארץ ומלאה; ויהי אדני יהוה בכם לעד, אדני מהיכל קדשו. א,ג כי-הנה יהוה, יצא ממקומו; וירד ודרך, על-במותי (במתי) ארץ. א,ד ונמסו ההרים תחתיו, והעמקים יתבקעו, כדונג מפני האש, כמים מגרים במורד. א,ה בפשע יעקב כל-זאת, ובחטאות בית ישראל; מי-פשע יעקב, הלוא שמרון, ומי במות יהודה, הלוא ירושלם. א,ו ושמתי שמרון לעי השדה, למטעי כרם; והגרתי לגי אבניה, ויסדיה אגלה. א,ז וכל-פסיליה יכתו, וכל-אתנניה ישרפו באש, וכל-עצביה, אשים שממה: כי מאתנן זונה, קבצה, ועד-אתנן זונה, ישובו. א,ח על-זאת אספדה ואילילה, אילכה שילל (שולל) וערום; אעשה מספד כתנים, ואבל כבנות יענה. א,ט כי אנושה, מכותיה: כי-באה, עד-יהודה–נגע עד-שער עמי, עד-ירושלם. א,י בגת, אל-תגידו–בכו, אל-תבכו; בבית לעפרה, עפר התפלשתי (התפלשי). א,יא עברי לכם יושבת שפיר, עריה-בשת; לא יצאה, יושבת צאנן–מספד בית האצל, יקח מכם עמדתו. א,יב כי-חלה לטוב, יושבת מרות: כי-ירד רע מאת יהוה, לשער ירושלם. א,יג רתם המרכבה לרכש, יושבת לכיש; ראשית חטאת היא לבת-ציון, כי-בך נמצאו פשעי ישראל. א,יד לכן תתני שלוחים, על מורשת גת; בתי אכזיב לאכזב, למלכי ישראל. א,טו עד, הירש אבי לך, יושבת, מרשה: עד-עדלם יבוא, כבוד ישראל. א,טז קרחי וגזי, על-בני תענוגיך; הרחבי קרחתך כנשר, כי גלו ממך. {ס}
ב,א הוי חשבי-און ופעלי רע, על-משכבותם; באור הבקר יעשוה, כי יש-לאל ידם. ב,ב וחמדו שדות וגזלו, ובתים ונשאו; ועשקו גבר וביתו, ואיש ונחלתו. {פ}
ב,ג לכן, כה אמר יהוה, הנני חשב על-המשפחה הזאת, רעה: אשר לא-תמישו משם צוארתיכם, ולא תלכו רומה–כי עת רעה, היא. ב,ד ביום ההוא ישא עליכם משל, ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו–חלק עמי, ימיר; איך ימיש לי, לשובב שדינו יחלק. ב,ה לכן לא-יהיה לך, משליך חבל בגורל, בקהל, יהוה. ב,ו אל-תטפו, יטיפון; לא-יטפו לאלה, לא יסג כלמות. ב,ז האמור בית-יעקב, הקצר רוח יהוה–אם-אלה, מעלליו; הלוא דברי ייטיבו, עם הישר הלך. ב,ח ואתמול, עמי לאויב יקומם, ממול שלמה, אדר תפשטון; מעברים בטח, שובי מלחמה. ב,ט נשי עמי תגרשון, מבית תענגיה; מעל, עלליה, תקחו הדרי, לעולם. ב,י קומו ולכו, כי לא-זאת המנוחה; בעבור טמאה תחבל, וחבל נמרץ. ב,יא לו-איש הלך רוח, ושקר כזב, אטף לך, ליין ולשכר; והיה מטיף, העם הזה. ב,יב אסף אאסף יעקב כלך, קבץ אקבץ שארית ישראל–יחד אשימנו, כצאן בצרה: כעדר בתוך הדברו, תהימנה מאדם. ב,יג עלה הפרץ, לפניהם–פרצו ויעברו, שער ויצאו בו; ויעבר מלכם לפניהם, ויהוה בראשם. {פ}
ג,א ואמר, שמעו-נא ראשי יעקב, וקציני, בית ישראל: הלוא לכם, לדעת את-המשפט. ג,ב שנאי טוב, ואהבי רעה (רע); גזלי עורם מעליהם, ושארם מעל עצמותם. ג,ג ואשר אכלו, שאר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת-עצמתיהם פצחו; ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בתוך קלחת. ג,ד אז יזעקו אל-יהוה, ולא יענה אותם; ויסתר פניו מהם בעת ההיא, כאשר הרעו מעלליהם. {פ}
ג,ה כה אמר יהוה, על-הנביאים המתעים את-עמי–הנשכים בשניהם, וקראו שלום, ואשר לא-יתן על-פיהם, וקדשו עליו מלחמה. ג,ו לכן לילה לכם, מחזון, וחשכה לכם, מקסם; ובאה השמש על-הנביאים, וקדר עליהם היום. ג,ז ובשו החזים, וחפרו הקסמים, ועטו על-שפם, כלם: כי אין מענה, אלהים. ג,ח ואולם, אנכי מלאתי כח את-רוח יהוה, ומשפט, וגבורה–להגיד ליעקב פשעו, ולישראל חטאתו. {ס}
ג,ט שמעו-נא זאת, ראשי בית יעקב, וקציני, בית ישראל–המתעבים משפט, ואת כל-הישרה יעקשו. ג,י בנה ציון, בדמים; וירושלם, בעולה. ג,יא ראשיה בשחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה, בכסף יקסמו; ועל-יהוה, ישענו לאמר, הלוא יהוה בקרבנו, לא-תבוא עלינו רעה. ג,יב לכן, בגללכם, ציון, שדה תחרש; וירושלם עיין תהיה, והר הבית לבמות יער. {פ}
ד,א והיה באחרית הימים, יהיה הר בית-יהוה נכון בראש ההרים, ונשא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים. ד,ב והלכו גוים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה ואל-בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו: כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלם. ד,ג ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגוים עצמים, עד-רחוק; וכתתו חרבתיהם לאתים, וחניתתיהם למזמרות–לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה. ד,ד וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו–ואין מחריד: כי-פי יהוה צבאות, דבר. ד,ה כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלהיו; ואנחנו, נלך בשם-יהוה אלהינו–לעולם ועד. {פ}
ד,ו ביום ההוא נאם-יהוה, אספה הצלעה, והנדחה, אקבצה; ואשר, הרעתי. ד,ז ושמתי את-הצלעה לשארית, והנהלאה לגוי עצום; ומלך יהוה עליהם בהר ציון, מעתה ועד-עולם. {פ}
ד,ח ואתה מגדל-עדר, עפל בת-ציון–עדיך תאתה; ובאה, הממשלה הראשנה, ממלכת, לבת ירושלם. ד,ט עתה, למה תריעי רע; המלך אין-בך, אם-יועצך אבד–כי-החזיקך חיל, כיולדה. ד,י חולי וגחי בת-ציון, כיולדה: כי-עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד-בבל שם תנצלי–שם יגאלך יהוה, מכף איביך. ד,יא ועתה נאספו עליך, גוים רבים–האמרים תחנף, ותחז בציון עינינו. ד,יב והמה, לא ידעו מחשבות יהוה, ולא הבינו, עצתו: כי קבצם, כעמיר גרנה. ד,יג קומי ודושי בת-ציון, כי-קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה, והדקות, עמים רבים; והחרמתי ליהוה בצעם, וחילם לאדון כל-הארץ. ד,יד עתה תתגדדי בת-גדוד, מצור שם עלינו; בשבט יכו על-הלחי, את שפט ישראל. {ס}
ה,א ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה–ממך לי יצא, להיות מושל בישראל; ומוצאתיו מקדם, מימי עולם. ה,ב לכן יתנם, עד-עת יולדה ילדה; ויתר אחיו, ישובון על-בני ישראל. ה,ג ועמד, ורעה בעז יהוה–בגאון, שם יהוה אלהיו; וישבו, כי-עתה יגדל עד-אפסי-ארץ. ה,ד והיה זה, שלום; אשור כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רעים, ושמנה נסיכי אדם. ה,ה ורעו את-ארץ אשור, בחרב, ואת-ארץ נמרד, בפתחיה; והציל, מאשור–כי-יבוא בארצנו, וכי ידרך בגבולנו. {פ}
ה,ו והיה שארית יעקב, בקרב עמים רבים, כטל מאת יהוה, כרביבים עלי-עשב–אשר לא-יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם. {פ}
ה,ז והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי-צאן–אשר אם-עבר ורמס וטרף, ואין מציל. ה,ח תרם ידך, על-צריך; וכל-איביך, יכרתו. ה,ט והיה ביום-ההוא נאם-יהוה, והכרתי סוסיך מקרבך; והאבדתי, מרכבתיך. ה,י והכרתי, ערי ארצך; והרסתי, כל-מבצריך. ה,יא והכרתי כשפים, מידך; ומעוננים, לא יהיו-לך. ה,יב והכרתי פסיליך ומצבותיך, מקרבך; ולא-תשתחוה עוד, למעשה ידיך. ה,יג ונתשתי אשיריך, מקרבך; והשמדתי, עריך. ה,יד ועשיתי באף ובחמה, נקם–את-הגוים: אשר, לא שמעו. {פ}
ו,א שמעו-נא, את אשר-יהוה אמר: קום ריב את-ההרים, ותשמענה הגבעות קולך. ו,ב שמעו הרים את-ריב יהוה, והאתנים מוסדי ארץ: כי ריב ליהוה עם-עמו, ועם-ישראל יתוכח. ו,ג עמי מה-עשיתי לך, ומה הלאתיך: ענה בי. ו,ד כי העלתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך; ואשלח לפניך, את-משה אהרן ומרים. ו,ה עמי, זכר-נא מה-יעץ בלק מלך מואב, ומה-ענה אתו, בלעם בן-בעור–מן-השטים, עד-הגלגל, למען, דעת צדקות יהוה. ו,ו במה אקדם יהוה, אכף לאלהי מרום; האקדמנו בעולות, בעגלים בני שנה. ו,ז הירצה יהוה באלפי אילים, ברבבות נחלי-שמן; האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי. ו,ח הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם-אלהיך. {ס}
ו,ט קול יהוה לעיר יקרא, ותושיה יראה שמך; שמעו מטה, ומי יעדה. ו,י עוד, האש בית רשע–אצרות, רשע; ואיפת רזון, זעומה. ו,יא האזכה, במאזני רשע; ובכיס, אבני מרמה. ו,יב אשר עשיריה מלאו חמס, וישביה דברו-שקר; ולשונם, רמיה בפיהם. ו,יג וגם-אני, החליתי הכותך–השמם, על-חטאתך. ו,יד אתה תאכל ולא תשבע, וישחך בקרבך; ותסג ולא תפליט, ואשר תפלט לחרב אתן. ו,טו אתה תזרע, ולא תקצור; אתה תדרך-זית ולא-תסוך שמן, ותירוש ולא תשתה-יין. ו,טז וישתמר חקות עמרי, וכל מעשה בית-אחאב, ותלכו, במעצותם–למען תתי אתך לשמה, וישביה לשרקה, וחרפת עמי, תשאו. {פ}
ז,א אללי לי, כי הייתי כאספי-קיץ, כעללת, בציר: אין-אשכול לאכול, בכורה אותה נפשי. ז,ב אבד חסיד מן-הארץ, וישר באדם אין: כלם לדמים יארבו, איש את-אחיהו יצודו חרם. ז,ג על-הרע כפים, להיטיב, השר שאל, והשפט בשלום; והגדול, דבר הות נפשו הוא–ויעבתוה. ז,ד טובם כחדק, ישר ממסוכה; יום מצפיך פקדתך באה, עתה תהיה מבוכתם. ז,ה אל-תאמינו ברע, אל-תבטחו באלוף; משכבת חיקך, שמר פתחי-פיך. ז,ו כי-בן, מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמתה: איבי איש, אנשי ביתו. ז,ז ואני ביהוה אצפה, אוחילה לאלהי ישעי: ישמעני, אלהי. ז,ח אל-תשמחי איבתי לי, כי נפלתי קמתי: כי-אשב בחשך, יהוה אור לי. {פ}
ז,ט זעף יהוה אשא, כי חטאתי לו: עד אשר יריב ריבי, ועשה משפטי–יוציאני לאור, אראה בצדקתו. ז,י ותרא איבתי, ותכסה בושה–האמרה אלי, איו יהוה אלהיך; עיני תראינה בה, עתה תהיה למרמס כטיט חוצות. ז,יא יום, לבנות גדריך; יום ההוא, ירחק-חק. ז,יב יום הוא ועדיך יבוא, למני אשור וערי מצור; ולמני מצור ועד-נהר, וים מים והר ההר. ז,יג והיתה הארץ לשממה, על-ישביה, מפרי, מעלליהם. {פ}
ז,יד רעה עמך בשבטך, צאן נחלתך–שכני לבדד, יער בתוך כרמל; ירעו בשן וגלעד, כימי עולם. ז,טו כימי צאתך, מארץ מצרים, אראנו, נפלאות. ז,טז יראו גוים ויבשו, מכל גבורתם; ישימו יד על-פה, אזניהם תחרשנה. ז,יז ילחכו עפר, כנחש–כזחלי ארץ, ירגזו ממסגרתיהם; אל-יהוה אלהינו יפחדו, ויראו ממך. ז,יח מי-אל כמוך, נשא עון ועבר על-פשע, לשארית, נחלתו: לא-החזיק לעד אפו, כי-חפץ חסד הוא. ז,יט ישוב ירחמנו, יכבש עונתינו; ותשליך במצלות ים, כל-חטאותם. ז,כ תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר-נשבעת לאבתינו, מימי קדם. {ש}
|
|