חַגַּ֣י- פרק ראשון- עֶת–בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת.
בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר–יְהוָ֜ה בְּיַד–חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל–זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן–שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל–יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן–יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר: כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת–בֹּ֛א עֶת–בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת: וַֽיְהִי֙ דְּבַר–יְהוָ֔ה בְּיַד–חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב: וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל–דַּרְכֵיכֶֽם: זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין–לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין–לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין–לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל–צְר֥וֹר נָקֽוּב: כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל–דַּרְכֵיכֶֽם: עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה–בּ֥וֹ (ואכבד) וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה: פָּנֹ֤ה אֶל–הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר–ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ: עַל–כֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ: וָאֶקְרָ֨א חֹ֜רֶב עַל–הָאָ֣רֶץ וְעַל–הֶהָרִ֗ים וְעַל–הַדָּגָן֙ וְעַל–הַתִּיר֣וֹשׁ וְעַל–הַיִּצְהָ֔ר וְעַ֛ל אֲשֶׁ֥ר תּוֹצִ֖יא הָאֲדָמָ֑ה וְעַל–הָֽאָדָם֙ וְעַל–הַבְּהֵמָ֔ה וְעַ֖ל כָּל–יְגִ֥יעַ כַּפָּֽיִם: וַיִּשְׁמַ֣ע זְרֻבָּבֶ֣ל | בֶּֽן–שַׁלְתִּיאֵ֡ל וִיהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן–יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְכֹ֣ל | שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְעַל–דִּבְרֵי֙ חַגַּ֣י הַנָּבִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם מִפְּנֵ֥י יְהוָֽה: וַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם–יְהוָֽה:
וַיָּ֣עַר יְהוָ֡ה אֶת–רוּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן–שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת–ר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּן–יְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶת–ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵית–יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: בְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ:
חַגַּ֣י- פרק שני- גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת.
בַּשְּׁבִיעִ֕י בְּעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר–יְהוָ֔ה בְּיַד–חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: אֱמָר–נָ֗א אֶל–זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן–שַׁלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל–יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן–יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֑וֹל וְאֶל–שְׁאֵרִ֥ית הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: מִ֤י בָכֶם֙ הַנִּשְׁאָ֔ר אֲשֶׁ֤ר רָאָה֙ אֶת–הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה בִּכְבוֹד֖וֹ הָרִאשׁ֑וֹן וּמָ֨ה אַתֶּ֜ם רֹאִ֤ים אֹתוֹ֙ עַ֔תָּה הֲל֥וֹא כָמֹ֛הוּ כְּאַ֖יִן בְּעֵינֵיכֶֽם: וְעַתָּ֣ה חֲזַ֣ק זְרֻבָּבֶ֣ל | נְאֻם–יְהוָ֡ה וַחֲזַ֣ק יְהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן–יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וַחֲזַ֨ק כָּל–עַ֥ם הָאָ֛רֶץ נְאֻם–יְהוָ֖ה וַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי–אֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: אֶֽת–הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר–כָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַל–תִּירָֽאוּ: כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת–הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת–הָאָ֔רֶץ וְאֶת–הַיָּ֖ם וְאֶת–הֶחָרָבָֽה: וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת–כָּל–הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל–הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת–הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן–הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
חַגַּ֣י- פרק שלישי- שִׂימוּ–נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם.
בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר–יְהוָ֔ה אֶל–חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שְׁאַל–נָ֧א אֶת–הַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר: הֵ֣ן | יִשָּׂא–אִ֨ישׁ בְּשַׂר–קֹ֜דֶשׁ בִּכְנַ֣ף בִּגְד֗וֹ וְנָגַ֣ע בִּ֠כְנָפוֹ אֶל–הַלֶּ֨חֶם וְאֶל–הַנָּזִ֜יד וְאֶל–הַיַּ֧יִן וְאֶל–שֶׁ֛מֶן וְאֶל–כָּל–מַאֲכָ֖ל הֲיִקְדָּ֑שׁ וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ לֹֽא: וַיֹּ֣אמֶר חַגַּ֔י אִם–יִגַּ֧ע טְמֵא–נֶ֛פֶשׁ בְּכָל–אֵ֖לֶּה הֲיִטְמָ֑א וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ יִטְמָֽא: וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם–הַ֠זֶּה וְכֵן–הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם–יְהוָ֔ה וְכֵ֖ן כָּל–מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא: וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ–נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן–הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם–אֶ֛בֶן אֶל–אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה: מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל–עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל–הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים: הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כָּל–מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵין–אֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם–יְהוָֽה: שִׂימוּ–נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן–הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִן–הַיּ֛וֹם אֲשֶׁר–יֻסַּ֥ד הֵֽיכַל–יְהוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם: הַע֤וֹד הַזֶּ֙רַע֙ בַּמְּגוּרָ֔ה וְעַד–הַגֶּ֨פֶן וְהַתְּאֵנָ֧ה וְהָרִמּ֛וֹן וְעֵ֥ץ הַזַּ֖יִת לֹ֣א נָשָׂ֑א מִן–הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲבָרֵֽךְ: וַיְהִ֨י דְבַר–יְהוָ֤ה | שֵׁנִית֙ אֶל–חַגַּ֔י בְּעֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר: אֱמֹ֕ר אֶל–זְרֻבָּבֶ֥ל פַּֽחַת–יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י מַרְעִ֔ישׁ אֶת–הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת–הָאָֽרֶץ: וְהָֽפַכְתִּי֙ כִּסֵּ֣א מַמְלָכ֔וֹת וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔י חֹ֖זֶק מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְהָפַכְתִּ֤י מֶרְכָּבָה֙ וְרֹ֣כְבֶ֔יהָ וְיָרְד֤וּ סוּסִים֙ וְרֹ֣כְבֵיהֶ֔ם אִ֖ישׁ בְּחֶ֥רֶב אָחִֽיו: בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻם–יְהוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן–שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻם–יְהוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽי–בְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
לא מנוקד:
א,א בשנת שתים, לדריוש המלך, בחדש הששי, ביום אחד לחדש–היה דבר-יהוה ביד-חגי הנביא, אל-זרבבל בן-שאלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול, לאמר. א,ב כה אמר יהוה צבאות, לאמר: העם הזה אמרו, לא עת-בא עת-בית יהוה להבנות. {פ}
א,ג ויהי, דבר-יהוה, ביד-חגי הנביא, לאמר. א,ד העת לכם אתם, לשבת בבתיכם ספונים–והבית הזה, חרב. א,ה ועתה, כה אמר יהוה צבאות: שימו לבבכם, על-דרכיכם. א,ו זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין-לשבעה שתו ואין-לשכרה, לבוש, ואין-לחם לו; והמשתכר–משתכר, אל-צרור נקוב. {פ}
א,ז כה אמר, יהוה צבאות: שימו לבבכם, על-דרכיכם. א,ח עלו ההר והבאתם עץ, ובנו הבית; וארצה-בו ואכבד (ואכבדה), אמר יהוה. א,ט פנה אל-הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו: יען מה, נאם יהוה צבאות–יען ביתי אשר-הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו. א,י על-כן עליכם, כלאו שמים מטל; והארץ, כלאה יבולה. א,יא ואקרא חרב על-הארץ ועל-ההרים, ועל-הדגן ועל-התירוש ועל-היצהר, ועל אשר תוציא, האדמה; ועל-האדם, ועל-הבהמה, ועל, כל-יגיע כפים. {ס}
א,יב וישמע זרבבל בן-שלתיאל ויהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם, בקול יהוה אלהיהם, ועל-דברי חגי הנביא, כאשר שלחו יהוה אלהיהם; וייראו העם, מפני יהוה. א,יג ויאמר חגי מלאך יהוה, במלאכות יהוה–לעם לאמר: אני אתכם, נאם-יהוה. א,יד ויער יהוה את-רוח זרבבל בן-שלתיאל פחת יהודה, ואת-רוח יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול, ואת-רוח, כל שארית העם; ויבאו ויעשו מלאכה, בבית-יהוה צבאות אלהיהם. {פ}
א,טו ביום עשרים וארבעה לחדש, בששי, בשנת שתים, לדריוש המלך. ב,א בשביעי, בעשרים ואחד לחדש–היה, דבר-יהוה, ביד-חגי הנביא, לאמר. ב,ב אמר-נא, אל-זרבבל בן-שלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושע בן-יהוצדק, הכהן הגדול–ואל-שארית העם, לאמר. ב,ג מי בכם, הנשאר, אשר ראה את-הבית הזה, בכבודו הראשון; ומה אתם ראים אתו, עתה–הלוא כמהו כאין, בעיניכם. ב,ד ועתה חזק זרבבל נאם-יהוה וחזק יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל-עם הארץ, נאם-יהוה–ועשו: כי-אני אתכם, נאם יהוה צבאות. ב,ה את-הדבר אשר-כרתי אתכם, בצאתכם ממצרים, ורוחי, עמדת בתוככם–אל-תיראו. {ס}
ב,ו כי כה אמר יהוה צבאות, עוד אחת מעט היא; ואני, מרעיש את-השמים ואת-הארץ, ואת-הים, ואת-החרבה. ב,ז והרעשתי, את-כל-הגוים, ובאו, חמדת כל-הגוים; ומלאתי את-הבית הזה, כבוד–אמר, יהוה צבאות. ב,ח לי הכסף, ולי הזהב–נאם, יהוה צבאות. ב,ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מן-הראשון–אמר, יהוה צבאות; ובמקום הזה אתן שלום, נאם יהוה צבאות. {פ}
ב,י בעשרים וארבעה לתשיעי, בשנת שתים לדריוש–היה, דבר-יהוה, אל-חגי הנביא, לאמר. ב,יא כה אמר, יהוה צבאות: שאל-נא את-הכהנים תורה, לאמר. ב,יב הן ישא-איש בשר-קדש בכנף בגדו, ונגע בכנפו אל-הלחם ואל-הנזיד ואל-היין ואל-שמן ואל-כל-מאכל–היקדש; ויענו הכהנים ויאמרו, לא. ב,יג ויאמר חגי, אם-יגע טמא-נפש בכל-אלה היטמא; ויענו הכהנים ויאמרו, יטמא. ב,יד ויען חגי ויאמר, כן העם-הזה וכן-הגוי הזה לפני נאם-יהוה, וכן, כל-מעשה ידיהם; ואשר יקריבו שם, טמא הוא. ב,טו ועתה שימו-נא לבבכם, מן-היום הזה ומעלה; מטרם שום-אבן אל-אבן, בהיכל יהוה. ב,טז מהיותם בא אל-ערמת עשרים, והיתה עשרה; בא אל-היקב, לחשף חמשים פורה, והיתה, עשרים. ב,יז הכיתי אתכם בשדפון ובירקון, ובברד–את, כל-מעשה ידיכם; ואין-אתכם אלי, נאם-יהוה. ב,יח שימו-נא לבבכם, מן-היום הזה ומעלה; מיום עשרים וארבעה לתשיעי, למן-היום אשר-יסד היכל-יהוה–שימו לבבכם. ב,יט העוד הזרע, במגורה, ועד-הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית, לא נשא–מן-היום הזה, אברך. {ס}
ב,כ ויהי דבר-יהוה שנית אל-חגי, בעשרים וארבעה לחדש לאמר. ב,כא אמר, אל-זרבבל פחת-יהודה לאמר: אני מרעיש, את-השמים ואת-הארץ. ב,כב והפכתי, כסא ממלכות, והשמדתי, חזק ממלכות הגוים; והפכתי מרכבה, ורכביה, וירדו סוסים ורכביהם, איש בחרב אחיו. ב,כג ביום ההוא נאם-יהוה צבאות אקחך זרבבל בן-שאלתיאל עבדי, נאם-יהוה, ושמתיך, כחותם: כי-בך בחרתי, נאם יהוה צבאות. {ש}
|
|