חבקוק- פרק ראשון- כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת–הַצַּדִּ֔יק.
הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא: עַד–אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ: לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא: עַל–כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹֽא–יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת–הַצַּדִּ֔יק עַל–כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל: רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי–פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר: כִּֽי–הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת–הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַֽהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי–אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא–לֽוֹ: אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא: וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל: כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי: וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכָל–מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ: אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ: הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ: טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל–עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ: וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא–מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ: כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל–כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל: עַל–כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה: הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל:
חבקוק- פרק שני- לְמַ֥עַן יָר֖וּץ ק֥וֹרֵא בֽוֹ:
עַל–מִשְׁמַרְתִּ֣י אֶעֱמֹ֔דָה וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל–מָצ֑וֹר וַאֲצַפֶּ֗ה לִרְאוֹת֙ מַה–יְדַבֶּר–בִּ֔י וּמָ֥ה אָשִׁ֖יב עַל–תּוֹכַחְתִּֽי: וַיַּעֲנֵ֤נִי יְהוָה֙ וַיֹּ֔אמֶר כְּת֣וֹב חָז֔וֹן וּבָאֵ֖ר עַל–הַלֻּח֑וֹת לְמַ֥עַן יָר֖וּץ ק֥וֹרֵא בֽוֹ: כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם–יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה–ל֔וֹ כִּֽי–בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר: הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא–יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה: וְאַף֙ כִּֽי–הַיַּ֣יִן בּוֹגֵ֔ד גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר וְלֹ֣א יִנְוֶ֑ה אֲשֶׁר֩ הִרְחִ֨יב כִּשְׁא֜וֹל נַפְשׁ֗וֹ וְה֤וּא כַמָּ֙וֶת֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔ע וַיֶּאֱסֹ֤ף אֵלָיו֙ כָּל–הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו כָּל–הָעַמִּֽים: הֲלוֹא–אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא–ל֔וֹ עַד–מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו עַבְטִֽיט: הֲל֣וֹא פֶ֗תַע יָק֙וּמוּ֙ נֹשְׁכֶ֔יךָ וְיִקְצ֖וּ מְזַעְזְעֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לִמְשִׁסּ֖וֹת לָֽמוֹ: כִּֽי אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשָׁלּ֖וּךָ כָּל–יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס–אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל–יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ: ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ֔וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף–רָֽע: יָעַ֥צְתָּ בֹּ֖שֶׁת לְבֵיתֶ֑ךָ קְצוֹת–עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים וְחוֹטֵ֥א נַפְשֶֽׁךָ: כִּי–אֶ֖בֶן מִקִּ֣יר תִּזְעָ֑ק וְכָפִ֖יס מֵעֵ֥ץ יַעֲנֶֽנָּה: ה֛וֹי בֹּנֶ֥ה עִ֖יר בְּדָמִ֑ים וְכוֹנֵ֥ן קִרְיָ֖ה בְּעַוְלָֽה: הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי–אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי–רִ֥יק יִעָֽפוּ: כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת–כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל–יָֽם: ה֚וֹי מַשְׁקֵ֣ה רֵעֵ֔הוּ מְסַפֵּ֥חַ חֲמָתְךָ֖ וְאַ֣ף שַׁכֵּ֑ר לְמַ֥עַן הַבִּ֖יט עַל–מְעוֹרֵיהֶֽם: שָׂבַ֤עְתָּ קָלוֹן֙ מִכָּב֔וֹד שְׁתֵ֥ה גַם–אַ֖תָּה וְהֵֽעָרֵ֑ל תִּסּ֣וֹב עָלֶ֗יךָ כּ֚וֹס יְמִ֣ין יְהוָ֔ה וְקִיקָל֖וֹן עַל–כְּבוֹדֶֽךָ: כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ יְכַסֶּ֔ךָּ וְשֹׁ֥ד בְּהֵמ֖וֹת יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס–אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל–יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ: מָֽה–הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו לַעֲשׂ֖וֹת אֱלִילִ֥ים אִלְּמִֽים: ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה–ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכָל–ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ: וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשׁ֑וֹ הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל–הָאָֽרֶץ:
חבקוק- פרק שלישי- וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם.
תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת: יְהוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵאתִי֒ יְהוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר: אֱל֙וֹהַ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵֽהַר–פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ: וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה: לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו: עָמַ֣ד | וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְצוּ֙ הַרְרֵי–עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ: תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אָהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן: הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם–בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל–סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה: עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע–אָֽרֶץ: רָא֤וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא: שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ: בְּזַ֖עַם תִּצְעַד–אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם: יָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת–מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד–צַוָּ֖אר סֶֽלָה: נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ (פרזו) פְּרָזָ֔יו יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ–לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר: דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים: שָׁמַ֣עְתִּי | וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלֲל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ: כִּֽי–תְאֵנָ֣ה לֹֽא–תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַעֲשֵׂה–זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא–עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים: וַאֲנִ֖י בַּיהוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי: יְהוִ֤ה אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּֽאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי:
לא מנוקד:
א,א המשא אשר חזה, חבקוק הנביא. א,ב עד-אנה יהוה שועתי, ולא תשמע: אזעק אליך חמס, ולא תושיע. א,ג למה תראני און ועמל תביט, ושד וחמס לנגדי; ויהי ריב ומדון, ישא. א,ד על-כן תפוג תורה, ולא-יצא לנצח משפט: כי רשע מכתיר את-הצדיק, על-כן יצא משפט מעקל. א,ה ראו בגוים והביטו, והתמהו תמהו: כי-פעל פעל בימיכם, לא תאמינו כי יספר. א,ו כי-הנני מקים את-הכשדים, הגוי המר והנמהר; ההולך, למרחבי-ארץ, לרשת, משכנות לא-לו. א,ז אים ונורא, הוא; ממנו, משפטו ושאתו יצא. א,ח וקלו מנמרים סוסיו, וחדו מזאבי ערב, ופשו, פרשיו; ופרשיו, מרחוק יבאו–יעפו, כנשר חש לאכול. א,ט כלה לחמס יבוא, מגמת פניהם קדימה; ויאסף כחול, שבי. א,י והוא במלכים יתקלס, ורזנים משחק לו; הוא לכל-מבצר ישחק, ויצבר עפר וילכדה. א,יא אז חלף רוח ויעבר, ואשם: זו כחו, לאלהו. א,יב הלוא אתה מקדם, יהוה אלהי קדשי–לא נמות; יהוה למשפט שמתו, וצור להוכיח יסדתו. א,יג טהור עינים מראות רע, והביט אל-עמל לא תוכל: למה תביט, בוגדים–תחריש, בבלע רשע צדיק ממנו. א,יד ותעשה אדם, כדגי הים–כרמש, לא-משל בו. א,טו כלה, בחכה העלה–יגרהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו; על-כן, ישמח ויגיל. א,טז על-כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו: כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בראה. א,יז העל כן, יריק חרמו; ותמיד להרג גוים, לא יחמול. {ס}
ב,א על-משמרתי אעמדה, ואתיצבה על-מצור; ואצפה, לראות מה-ידבר-בי, ומה אשיב, על-תוכחתי. ב,ב ויענני יהוה, ויאמר, כתב חזון, ובאר על-הלחות–למען ירוץ, קורא בו. ב,ג כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב; אם-יתמהמה, חכה-לו–כי-בא יבא, לא יאחר. ב,ד הנה עפלה, לא-ישרה נפשו בו; וצדיק, באמונתו יחיה. {ס}
ב,ה ואף כי-היין בגד, גבר יהיר ולא ינוה: אשר הרחיב כשאול נפשו, והוא כמות ולא ישבע, ויאסף אליו כל-הגוים, ויקבץ אליו כל-העמים. ב,ו הלוא-אלה כלם, עליו משל ישאו, ומליצה, חידות לו; ויאמר, הוי המרבה לא-לו–עד-מתי, ומכביד עליו עבטיט. ב,ז הלוא פתע, יקומו נשכיך, ויקצו, מזעזעיך; והיית למשסות, למו. ב,ח כי-אתה שלות גוים רבים, ישלוך כל-יתר עמים; מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-ישבי בה. {פ}
ב,ט הוי, בצע בצע רע–לביתו: לשום במרום קנו, להנצל מכף-רע. ב,י יעצת בשת, לביתך; קצות-עמים רבים, וחוטא נפשך. ב,יא כי-אבן, מקיר תזעק; וכפיס, מעץ יעננה. {פ}
ב,יב הוי בנה עיר, בדמים; וכונן קריה, בעולה. ב,יג הלוא הנה, מאת יהוה צבאות; וייגעו עמים בדי-אש, ולאמים בדי-ריק יעפו. ב,יד כי תמלא הארץ, לדעת את-כבוד יהוה, כמים, יכסו על-ים. {פ}
ב,טו הוי משקה רעהו, מספח חמתך ואף שכר–למען הביט, על-מעוריהם. ב,טז שבעת קלון מכבוד, שתה גם-אתה והערל; תסוב עליך, כוס ימין יהוה, וקיקלון, על-כבודך. ב,יז כי חמס לבנון יכסך, ושד בהמות יחיתן, מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-ישבי בה. ב,יח מה-הועיל פסל, כי פסלו יצרו–מסכה, ומורה שקר: כי בטח יצר יצרו, עליו, לעשות, אלילים אלמים. {ס}
ב,יט הוי אמר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם; הוא יורה–הנה-הוא תפוש זהב וכסף, וכל-רוח אין בקרבו. ב,כ ויהוה, בהיכל קדשו: הס מפניו, כל-הארץ. {ס}
ג,א תפלה, לחבקוק הנביא–על, שגינות. ג,ב יהוה, שמעתי שמעך יראתי–יהוה פעלך בקרב שנים חייהו, בקרב שנים תודיע; ברגז, רחם תזכור. ג,ג אלוה מתימן יבוא, וקדוש מהר-פארן סלה; כסה שמים הודו, ותהלתו מלאה הארץ. ג,ד ונגה כאור תהיה, קרנים מידו לו; ושם, חביון עזה. ג,ה לפניו, ילך דבר; ויצא רשף, לרגליו. ג,ו עמד וימדד ארץ, ראה ויתר גוים, ויתפצצו הררי-עד, שחו גבעות עולם; הליכות עולם, לו. ג,ז תחת און, ראיתי אהלי כושן; ירגזון, יריעות ארץ מדין. ג,ח הבנהרים, חרה יהוה–אם בנהרים אפך, אם-בים עברתך: כי תרכב על-סוסיך, מרכבתיך ישועה. ג,ט עריה תעור קשתך, שבעות מטות אמר סלה; נהרות, תבקע-ארץ. ג,י ראוך יחילו הרים, זרם מים עבר; נתן תהום קולו, רום ידיהו נשא. ג,יא שמש ירח, עמד זבלה; לאור חציך יהלכו, לנגה ברק חניתך. ג,יב בזעם, תצעד-ארץ; באף, תדוש גוים. ג,יג יצאת לישע עמך, לישע את-משיחך; מחצת ראש מבית רשע, ערות יסוד עד-צואר סלה. {פ}
ג,יד נקבת במטיו ראש פרזו, יסערו להפיצני; עליצתם, כמו-לאכל עני במסתר. ג,טו דרכת בים, סוסיך; חמר, מים רבים. ג,טז שמעתי ותרגז בטני, לקול צללו שפתי–יבוא רקב בעצמי, ותחתי ארגז: אשר אנוח ליום צרה, לעלות לעם יגודנו. ג,יז כי-תאנה לא-תפרח, ואין יבול בגפנים–כחש מעשה-זית, ושדמות לא-עשה אכל; גזר ממכלה צאן, ואין בקר ברפתים. ג,יח ואני, ביהוה אעלוזה: אגילה, באלהי ישעי. ג,יט יהוה אדני, חילי, וישם רגלי כאילות, ועל במותי ידרכני; למנצח, בנגינותי. {ש}
|
|