איוב- פרק ראשון- יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח.
אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ–ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה | הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע: וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת: וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי–צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד–בָּקָר֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל–בְּנֵי–קֶֽדֶם: וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת (אחיתיהם) אַחְיֽוֹתֵיהֶ֔ם לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם: וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֮ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֮ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל–הַיָּמִֽים: וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל–יְהוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם–הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם: וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל–הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת–יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ: וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל–עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע: וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת–יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים: הֲלֹֽא-(את) אַ֠תָּה שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד–בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל–אֲשֶׁר–ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ: וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח–נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכָל–אֲשֶׁר–ל֑וֹ אִם–לֹ֥א עַל–פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל–הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֤ה כָל–אֲשֶׁר–לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל–תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהוָֽה: וַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֤יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר: וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל–אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל–יְדֵיהֶֽם: וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת–הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי–חָ֑רֶב וָֽאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק–אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: ע֣וֹד | זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן–הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּאכְלֵ֑ם וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק–אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: ע֣וֹד | זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ | שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַֽיִּפְשְׁט֤וּ עַל–הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת–הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי–חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק–אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: עַ֚ד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֤יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר: וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה | מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל–הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק–אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: וַיָּ֤קָם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת–מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גָז אֶת–רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ: וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם (יצתי) יָצָ֜אתִי מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָה יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ: בְּכָל–זֹ֖את לֹא–חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא–נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים:
לא מנוקד:
א,א איש היה בארץ-עוץ, איוב שמו; והיה האיש ההוא, תם וישר וירא אלהים–וסר מרע. א,ב ויולדו לו שבעה בנים, ושלוש בנות. א,ג ויהי מקנהו שבעת אלפי-צאן ושלשת אלפי גמלים, וחמש מאות צמד-בקר וחמש מאות אתונות, ועבדה, רבה מאד; ויהי האיש ההוא, גדול מכל-בני-קדם. א,ד והלכו בניו ועשו משתה, בית איש יומו; ושלחו, וקראו לשלשת אחיתיהם, לאכל ולשתות, עמהם. א,ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם, והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם–כי אמר איוב, אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם: ככה יעשה איוב, כל-הימים. {פ}
א,ו ויהי היום–ויבאו בני האלהים, להתיצב על-יהוה; ויבוא גם-השטן, בתוכם. א,ז ויאמר יהוה אל-השטן, מאין תבא; ויען השטן את-יהוה, ויאמר, משוט בארץ, ומהתהלך בה. א,ח ויאמר יהוה אל-השטן, השמת לבך על-עבדי איוב: כי אין כמהו בארץ, איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע. א,ט ויען השטן את-יהוה, ויאמר: החנם, ירא איוב אלהים. א,י הלא-את (אתה) שכת בעדו ובעד-ביתו, ובעד כל-אשר-לו–מסביב: מעשה ידיו ברכת, ומקנהו פרץ בארץ. א,יא ואולם שלח-נא ידך, וגע בכל-אשר-לו–אם-לא על-פניך, יברכך. א,יב ויאמר יהוה אל-השטן, הנה כל-אשר-לו בידך–רק אליו, אל-תשלח ידך; ויצא, השטן, מעם, פני יהוה. א,יג ויהי, היום; ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין, בבית אחיהם הבכור. א,יד ומלאך בא אל-איוב, ויאמר: הבקר היו חרשות, והאתנות רעות על-ידיהם. א,טו ותפל שבא ותקחם, ואת-הנערים הכו לפי-חרב; ואמלטה רק-אני לבדי, להגיד לך. א,טז עוד זה מדבר, וזה בא ויאמר, אש אלהים נפלה מן-השמים, ותבער בצאן ובנערים ותאכלם; ואמלטה רק-אני לבדי, להגיד לך. א,יז עוד זה מדבר, וזה בא ויאמר, כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על-הגמלים ויקחום, ואת-הנערים הכו לפי-חרב; ואמלטה רק-אני לבדי, להגיד לך. א,יח עד זה מדבר, וזה בא ויאמר: בניך ובנותיך אכלים ושתים יין, בבית אחיהם הבכור. א,יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר, ויגע בארבע פנות הבית, ויפל על-הנערים, וימותו; ואמלטה רק-אני לבדי, להגיד לך. א,כ ויקם איוב ויקרע את-מעלו, ויגז את-ראשו; ויפל ארצה, וישתחו. א,כא ויאמר ערם יצתי מבטן אמי, וערם אשוב שמה–יהוה נתן, ויהוה לקח; יהי שם יהוה, מברך. א,כב בכל-זאת, לא-חטא איוב; ולא-נתן תפלה, לאלהים. {פ}
|
|