איוב פרק–עשתי עשר- שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם:
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר: שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם: הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי–ר֑וּחַ א֥וֹ מַה–יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה: גַּ֤ם | אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ–יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי: אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ–פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ: אִֽם–אֲ֭דַבְּרָה לֹא–יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה–מִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ: אַךְ–עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל–עֲדָתִֽי: וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה: אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף | וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י | יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי: פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י | בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן: יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל–יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי: שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי | וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה: יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י | רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי: יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל–פְּנֵי–פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר: שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי: פָּנַ֣י (חמרמרה) חֳ֭מַרְמְרוּ מִנִּי–בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת: עַ֭ל לֹא–חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה: אֶ֭רֶץ אַל–תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל–יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי: גַּם–עַ֭תָּה הִנֵּה–בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים: מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל–אֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי: וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם–אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן–אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ: כִּֽי–שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא–אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ:
רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי: אִם–לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי: שִֽׂימָה–נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ: כִּֽי–לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל–כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם: לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה: וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה: וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם: יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל–זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל–חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר: וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר–יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ: וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא–אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם: יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי: לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי–חֹֽשֶׁךְ: אִם–אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי: לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה: וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה: בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם–יַ֖חַד עַל–עָפָ֣ר נָֽחַת:
לא מנוקד:
א ויען איוב, ויאמר.
ב שמעתי כאלה רבות; מנחמי עמל כלכם.
ג הקץ לדברי-רוח; או מה-ימריצך, כי תענה.
ד גם, אנכי– ככם אדברה:
לו יש נפשכם, תחת נפשי– אחבירה עליכם במלים;
ואניעה עליכם, במו ראשי.
ה אאמצכם במו-פי; וניד שפתי יחשך.
ו אם-אדברה, לא-יחשך כאבי; ואחדלה, מה-מני יהלך.
ז אך-עתה הלאני; השמות, כל-עדתי.
ח ותקמטני, לעד היה; ויקם בי כחשי, בפני יענה.
ט אפו טרף, וישטמני–חרק עלי בשניו; צרי, ילטש עיניו לי.
י פערו עלי, בפיהם–בחרפה, הכו לחיי; יחד, עלי יתמלאון.
יא יסגירני אל, אל עויל; ועל-ידי רשעים ירטני.
יב שלו הייתי, ויפרפרני– ואחז בערפי, ויפצפצני;
ויקימני לו, למטרה.
יג יסבו עלי, רביו– יפלח כליותי, ולא יחמל;
ישפך לארץ, מררתי.
יד יפרצני פרץ, על-פני-פרץ; ירץ עלי כגבור.
טו שק תפרתי, עלי גלדי; ועללתי בעפר קרני.
טז פני חמרמרה (חמרמרו), מני-בכי; ועל עפעפי צלמות.
יז על, לא-חמס בכפי; ותפלתי זכה.
יח ארץ, אל-תכסי דמי; ואל-יהי מקום, לזעקתי.
יט גם-עתה, הנה-בשמים עדי; ושהדי, במרמים.
כ מליצי רעי; אל-אלוה, דלפה עיני.
כא ויוכח לגבר עם-אלוה; ובן-אדם לרעהו.
כב כי-שנות מספר יאתיו; וארח לא-אשוב אהלך.
א רוחי חבלה, ימי נזעכו; קברים לי.
ב אם-לא התלים, עמדי; ובהמרותם, תלן עיני.
ג שימה-נא, ערבני עמך; מי הוא, לידי יתקע.
ד כי-לבם, צפנת משכל; על-כן, לא תרמם.
ה לחלק, יגיד רעים; ועיני בניו תכלנה.
ו והציגני, למשל עמים; ותפת לפנים אהיה.
ז ותכה מכעש עיני; ויצרי כצל כלם.
ח ישמו ישרים על-זאת; ונקי, על-חנף יתערר.
ט ויאחז צדיק דרכו; וטהר-ידים, יסיף אמץ.
י ואולם–כלם תשבו, ובאו נא; ולא-אמצא בכם חכם.
יא ימי עברו, זמתי נתקו– מורשי לבבי.
יב לילה, ליום ישימו; אור, קרוב מפני-חשך.
יג אם-אקוה, שאול ביתי; בחשך, רפדתי יצועי.
יד לשחת קראתי, אבי אתה; אמי ואחתי, לרמה.
טו ואיה, אפו תקותי; ותקותי, מי ישורנה.
טז בדי שאל תרדנה; אם-יחד על-עפר נחת.
|
|